בדרכו אל מפגש מתוח עם עשו אחיו, יעקב פוגש דמות מסתורית שנאבקת איתו בחשכת הלילה. הוא מצליח לגבור עליה, ואף שהוא נפצע פציעה קלה בגיד ירכו, הוא יוצא כשידו על העליונה. הדמות מכנה אותו בשם חדש – ישראל.
פרשה זו תמוהה למדי וקוטעת את הרצף הסיפורי של המפגש של יעקב ועשו. מיהי אותה דמות מסתורית שהתורה מכנה 'איש', הנביא קרא לה 'מלאך' וחז"ל – 'שרו של עשו'? מדוע היא תוקפת את יעקב? ומעבר לכך, התורה אף מציינת כי "ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עימו" – אם יעקב נותר לבדו, כיצד נאבק איתו עוד אדם?
חכמינו מלמדים אותנו תובנה מעניינת אודות מהותם של מלאכים: "אמר ר' סימון: אין לך כל עשב ועשב, שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו: גדל!" (בראשית רבה י). בגרסאות אחרות מופיעה המילה מלאך במקום מזל. מיהם אותם מלאכים ומזלות? העולם בו אנו חיים אינו מתקיים מעצמו. ספרות הסוד היהודית, ובפרט תורת החסידות, מלמדת שלבריאה אין קיום עצמאי; כל דומן, צומח וחי מתהווה על ידי כוח רוחני שפועם בו ונותן לו את צורתו, תכונותיו ועצם קיומו. רמות הקיום משתנות בטבע – לא דומה דרגת החיות הזורמת באבן לזו הנמצאת בצומח או בבהמה, אך מוסכם על הכל שכל אחד מקבל בדיוק את זרם הקיום המדויק הדרוש לו. כוח החיים הזה מכונה גם מלאך, או "מזל" בלשונו של ר' סימון.
אפשר להמשיל זאת לתוכנת מחשב משוכללת: כל דבר שאנו רואים על המסך, החל מסמן העכבר, הצבעים, האייקונים, החיבור לאינטרנט וכדומה – הכל מיוצג על ידי קוד מסוים בתוכנה. אם משהו נראה על המסך, פירוש הדבר שיש פקודה המייצגת אותו בקוד המערכת. אין שום דבר שמופיע סתם "במקרה" או כדרך אגב מבלי שמישהו תיכנת אותו קודם לכן.
יעקב אם כן יוצא למפגש הרה גורל עם אחיו. אך לפני שייפגש עם עשו הוא נדרש להתעמת עם 'שרו של עשו' – הדימוי שאותו נושא יעקב בקרבו על עשו. לאחר חיים שלמים של יחסים מלאי מתח, לראשונה הוא מוכן להתעמת עם הייצוג הפנימי של אחיו הגדול, שאותו נשא בקרבו כל חייו.
לא בכדי מופיע המאבק *באמצע* הסיפור – הוא אינו קוטע אותו, אלא מאפשר אותו.
התורה מלמדת שמאבקו של יעקב במלאך נשא שתי תוצאות: הוא גרם לצליעתו ולשינוי שמו.
הפציעה מייצגת את העובדה שהמאבק בדימויים המשתוללים בתוכנו אינו פשוט, ולעתים גובה מחיר מסוים. לא בכדי אמר רבי סימון שהמזל 'מכה בו ואומר לו גדל' – הצמיחה מגיעה כמעט תמיד כתגובה למשבר, למכה.
הדבר השני הוא שינוי השם. באינספור מקומות, התורה מציינת כי שמו של אדם מעיד על מהותו, עד שמי ששב בתשובה נזקק לשנות את שמו, כאומר על עצמו שהוא אינו אותו אדם.
גם יעקב מקבל שם חדש שמסמל את התהליך שעבר, את השינוי העמוק באישיותו לאחר שנאבק בהצלחה עם שרו של עשו. רק כעת הוא יוכל להפסיק להיות יעקב – מלשון עקוב, ויהפוך לישראל, ישר-אל.
אך הדבר המעניין ביותר הוא שאותו מלאך מתפוגג מיד עם עלות השחר. קיומו בא לו רק כל עוד הוא שרוי במחשכים, הרחק מתודעתו של האדם. אז הוא נאבק בנו ללא הרף. אך כשאנו מוכנים להתעמת איתו, מתברר כי אין לו קיום באור היום. לשמש הזורחת ולאור שהיא מביאה יש חלק חשוב בתהליך הריפוי הגופני והנפשי כאחד – "שמש צדקה ומרפא בכנפיה".
ובסופו של המאבק, ממש עם עלות השחר, מתגלה כי בעצם אותו מזל, מלאך או שר הנמצא בתוכנו, לא רק נאבק אלא נושא עימו ברכה – *"כי שרית עם אלוהים ועם אנשים ותוכל… ויברך אותו שם".*
שבת שלום!
https://youtu.be/cXIbcvaWIKg
להצטרפות לסוכרייה לשבת:https://chat.whatsapp.com/H4hGYrecFWn2xSpy6uznl1
