ים התורה כל כך עמוס ועמוק, ויש אין ספור אפשרויות לצלול בו. אחת השאלות החוזרות שוב ושוב אצל המתחזקים/ות היא: איך מתחילים ללמוד תורה? ובכלל, מה ללמוד, כמה, ועם מי? בסדרת המאמרים הבאים ארחיב על הנושא ואנסה לספק עצות פרקטיות ויעילות.
הפעם נדבר על השאלה – מדוע ללמוד?
לכאורה שאלה מוזרה. מה זאת אומרת, האם לא ברור?!
מסתבר שלא. לא פעם אני פוגש מתחזקים וחוזרים בתשובה, חדשים אף ישנים, שכמעט ולא לומדים תורה באופן מסודר. משפטים שחוזרים על עצמם: "אני שומע שיעורים כבר שנים", "לימוד תורה זה רק לבנים, לא?" וגם "רבנו אמר שמספיק לעשות התבודדות".
ובכן – לא!
מקובל לראות את מקור החיוב ללמוד תורה בפסוק "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" (יהושע ב). ומכאן עולים שני דברים חשובים – קודם כל, יש מצווה ללמוד תורה, בין אם אני רוצה ובין אם לא (ותיכף ניגע בזה). ושנית: אנחנו אמורים, לפחות באידיאל, למלא עד כמה שאפשר את היום ואת הלילה בתורה.
מדרגה קצת גבוהה. מה אני, הגאון מוילנה?
אולי. איך תדע אם לא תנסה?
את מצוות תלמוד תורה מחלקים לשניים: "ידיעת התורה" ו"לימוד תורה".
קודם כל, יהודי אמור לדעת מה כתוב בתורה, זו שבכתב וזו שבעל פה. פירוש הדבר שכל אחד אמור לדעת תנ"ך ברמה טובה, עם ביאורי חז"ל והמדרשים; לשלוט היטב בהלכות המעשיות – שבת, כשרות, תפילה, מצוות בין אדם לחברו ועוד כמה; ללמוד את בסיס האמונה וההשקפה; וכן את יסודות ההלכות, כפי שהן מופיעות בתלמוד ובפוסקים. נשמע הרבה? נכון. כשנשלים את כל החלקים האלה, נוכל לומר שאנחנו יודעים את התורה. זוהי הליבה של היהדות, ובלי להכיר אותה אנחנו פשוט חסרים.
חשוב לדעת שמדרגת "ידיעת התורה" חלה גם על גברים וגם על נשים, ולכן גם אתן, בנות יקרות, נדרשות ללמוד את כל זה. אומנם, אתן לא צריכות להעמיק בכל טעמי ההלכות כפי שהן מובאות בגמרא ובפוסקים, אבל בשאר הנושאים שהזכרנו – חל עליכן חיוב ללמוד בדיוק כמו גברים.
אתם כבר יכולים להבין לבד שלימוד כל התחומים הללו עשוי להימשך שנים. וזו בדיוק הסיבה שבמקום לבזבז את הזמן שלכם על עוד סרטון בטיקטוק, כדאי לכם להתחיל ממש עכשיו – ויפה שעה אחת קודם.
הרב זאב לף למד תורה לאורך כל משחק הכדורגל בין ישראל וסקוטלנד, נוב' 2018 ונקלט בעין המצלמה. בזמן שהובקע שער, המצלמה ריחפה עליו והשדרן הסקוטי נדהם: "כנראה זה ספר ממש מעניין אם הוא לא מוריד ממנו את העיניים…"
אחרי שנסיים ללמוד ולהקיף את כל חלקי התורה, בעזרת השם, לא נוכל לנוח על זרי דפנה. עדיין מוטלת עלינו מצוות "לימוד תורה" – לימוד לשמה, ללא מטרה מוגדרת וגם אם לא יוצא לי ממנה שום דבר, פשוט בגלל העובדה שעצם העיסוק בתורה הוא מצווה בפני עצמה.
עכשיו אתם מבינים למה לא מספיק לשמוע הרצאות ושיעורים מזדמנים באינטרנט או באוטו. צריך לקבוע סדרי לימוד קבועים, שיקדמו אותנו בנושאים שבאמת יקנו לנו רקע וידע נרחבים בתחומי הליבה של הזהות שלנו. חוץ מזה אנחנו צריכים ללמוד גם תחומים נוספים שמעניינים ומסקרנים אותנו באופן אישי (קבלה, חסידות, תורת ארץ ישראל… You name it). סדרי הלימוד רלוונטים, בשינויים מסוימים, גם לבנות – ולכן כדאי להתייעץ עם הרבנית או המלווה שלך מה ללמוד וכמה.
ולבסוף, חשוב להזכיר שתפילה על הלימוד, עם כל מעלתה העצומה, אינה מחליפה לימוד. היה לי חבר שאהב לספר לי על צדיקים שהיו מתייגעים שעות בתפילה, וכשהיו קמים ממנה – פוף, כל הקושיות שלהם נפתרו. יתכן, אבל לא זו הדרך הסלולה ללכת בה. רבי נחמן מברסלב, שדיבר המון על מעלת ההתבודדות והתפילה, העיד על עצמו שהיה מתייגע מאוד על לימוד תורה כבר מילדותו, והיו תחומים שבהם הוא נדרש להשקיע מאמץ רב עד שהתגבר עליהם ורכש אותם (למשל, גמרא).
מה ללמוד, איך לגשת לזה בצורה נכונה וכל השאר – בפרקים הבאים.
ולפני סיום, דבר תורה קצר:
"בכל תיאור בניית המשכן, הנזכרת בפרשת תרומה, מצווה התורה בלשון יחיד: 'ועשית', ואילו לגבי ארון הברית כותבת התורה: 'ועשו' – בלשון רבים כמו שכתוב: 'ועשו ארון עצי שיטים'. מדוע?
הסיבה היא שבארון מונחים לוחות הברית הראשונים והשניים, והוא רומז לתורה כידוע, ולכן רמז לנו הפסוק: 'ועשו ארון' – בלשון רבים, כולכם תעשו ביחד. הציווי מופנה לכל אחד מישראל.
לכל אחד יש היכולת והזכות להיות שותף בכתר התורה… שם היכולת לא תלויה בנסיבות חיצוניות יחוס או מעמד וכדומה, אלא הדבר תלוי באדם עצמו בלבד. וזהו המיוחד בלימוד התורה – לא חשוב מי אתה, מאיפה אתה ומהו עברך – תמיד תוכל להגיע לדרגה גבוהה בלימוד התורה. וזה שאמרו "כתר תורה מונח ועומד מוכן לכל ישראל, וכל מי שרוצה ליטול יבוא ויטול".
(מתוך "והאר עיננו בתורתך" על תורתו של הרב משה לוי זצ"ל, מאת עובדיה חן, 2011)
רוצים לדעת עוד? אתם צריכים את "רק מתעניין", ספר חובה לכל מי שמעוניין להתחיל ללמוד יהדות.
