בשנת 1932, ילד בן 13 בשם פבליק מורוזוב עשה מעשה שהפך אותו לגיבור קומוניסטי: הוא הלשין על אביו למשטרה הסובייטית. האב נידון למוות, והמשטר הסובייטי הפך את פבליק לסמל ודוגמה של ילד שהציב את נאמנותו למדינה מעל לנאמנות המשפחתית.
גם בצפון קוריאה, גם בסין של מאו, נעשה מאמץ מכוון לנתק את הקשרים המשפחתיים הטבעיים ולהחליף אותם בנאמנות למדינה.
למה? כי המשטרים הללו מבינים שיש רק דבר אחד שיכול לנצח אותם, וזה היסוד החזק ביותר בחברה האנושית: מי ששולט במשפחה, שולט בהכול.
בפרשת בהר, מופיעה מילה אחת שחוזרת כמו פזמון מרכזי:
"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ"
"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ"
"וְיָרֵאתָ מֵֽאֱלֹקיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
התורה לא אומרת "הזר" או "השכן", היא אומרת "אחיך". היא רואה את כל בני ישראל כמשפחה מורחבת אחת. הרמב"ם ניסח זאת בצורה נפלאה: "כל ישראל והנלווה אליהם כאחים הם. אם לא ירחם האח על אחיו, מי ירחם עליו?"
אני יכול להתרחק מחבר שפגע בי, להפסיק להיות שותף עם מישהו שאכזב אותי, אבל אני לא יכול להפסיק להיות אח של מישהו.
בשנים האחרונות, כשאנחנו נמצאים בתקופה קשה ומפלגת, הלקח הזה חשוב מתמיד.
השסעים בינינו נראים עמוקים מתמיד: דתיים וחילונים, שמאלנים וימנים – לפעמים נדמה שאנחנו עוד רגע נישבר לרסיסים. אבל יש דרך להתגבר על כך.
פעם היו אומרים "כוחנו הוא באחדותנו", וזה נשמע כמו סיסמה מיושנת. אבל זו האמת.
האויבים שלנו יודעים זאת, ורק מחכים לרגע שבו נגיד אחד לשני "אתה לא אח שלי". ברגע שזה יקרה הם ינצחו, כי אם אנחנו לא אחים אלא רק קבוצה של יחידים שחיים במקרה באותה ארץ, סימן שאנחנו כבר לא עם ישראל. ואם אנחנו לא עם ישראל, אין לנו שום סיבה להיות כאן.
אז מה עושים?
קודם כול, זוכרים שאחים יכולים לחלוק על הכול ועדיין להישאר אחים. המחלוקת לא הורסת את הקשר המשפחתי, היא חלק טבעי ממנו.
ושנית, זוכרים שאנחנו מדברים עם אח או אחות. אני יכול לא להסכים עם האח שלי, יכול לכעוס עליו, אבל לא אומר עליו דברים שיפגעו בו.
בסוף פרשת בחוקותי, התורה מבטיחה: אם נלך בחוקיה, אם נתייחס זה לזה כאחים, אז "ונתתי שלום בארץ".
שלום לא מגיע מכוח צבאי בלבד. שלום מגיע כשאנחנו מאוחדים כמשפחה. כשהאויבים מבינים שהם לא יצליחו לפלג אותנו ולא יצליחו לטעת בינינו פילוג.
היום, יותר מתמיד, אנחנו צריכים לזכור: "כל ישראל ערבים זה בזה". לא משנה מאיפה אתם באים או מה אתם מצביעים. אתם האח או האחות שלי.
לאויבים שלנו יש נפט ונשק ומספרים.
אבל לנו יש משהו חזק יותר, שהם לעולם לא יוכלו להבין – יש לנו אחד את השני.
שבת שלום,
דרור יהב
לקבלת תכנים נוספים הצטרפו לקבוצה שלי
