שאלה: אני לומד כבר כמה שנים ומאמין בכל ליבי בה', בתורה ובמצוות. אני יודע שהכל אמת, ועדיין, קשה לי להתקרב. כל כך קשה לי לקיים את ההלכות, להיות מאה אחוז, לעשות את רצון ה'.
השאלה שלי היא, למה זה כל כך קשה? למה למרות שאני יודע ומאמין בלב, אני ממשיך בשגרת היום יום? אולי תוכל להסביר לי איך זה שאני יודע שאני צריך לשמור שבת כהלכתה, ושזה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לי בחיים, ואני עדיין לא עושה את זה? ועכשיו תכפיל את זה בתרי"ג מצוות… אשמח למענה.
א.ג היקר,
למה אנשים מעשנים למרות שכתוב על החפיסה "העישון הורג"? למה אנחנו ממשיכים לשלוח הודעות בזמן נהיגה, אוכלים אוכל לא בריא וזורקים הערה עוקצנית גם כשאנחנו יודעים בודאות שהיא תפגע בבן/בת הזוג?
יצר הרע, זה למה. אני מחדש לך? והוא מושך אותך, ואותי, ואותנו כל הזמן למקומות לא רצויים. היצר הרע מכונה בקבלה 'עמלק' משום שהוא 'מולק'. זאת אומרת, מפריד בין הראש לגוף, מונע מעבר של תכנים מהמוח אל הלב. יכול להיות שאתה יודע הרבה דברים, אבל מכאן ועד המימוש שלהם בפועל זה כבר סיפור אחר לגמרי. זו אחת הסוגיות הנפשיות המאתגרות ביותר, והראיה – תראה כמה קואצ'רים, מאמני מוטביציה ומומחי NLP יש בשטח, וכולם מנסים לעזור לנו לעשות את אותם הדברים שאנחנו ממילא רוצים לעשות… מדהים, לא?
יש משפט שמזכירים כל יום בסוף כל תפילה, "וידעת היום והשבות אל לבבך…". כי ידיעה היא דבר אחד, אבל להשיב אל הלב זו אמנות, סיזיפית ותובענית שדורשת משמעת ומאמץ.
אחת השיטות המתוחכמות של היצר הרע לשלוט עלינו היא לשתול בנו את המנטרה "הכל או כלום". כתבת בעצמך שאתה כבר יודע שאתה צריך לשמור שבת אבל עדיין רחוק מזה. מה זאת אומרת "רחוק"? מרגיש שזה גדול עליך, שזה בלתי אפשרי, שתצטרך לוותר על המון דברים מהחיים שלך, שלא תעמוד בזה, שיצחקו עליך שנהיית דוס, שהחבר'ה כבר לא יזמינו אותך למפגשים, שתהיה מנודה, שההורים יכעסו?
האמת היא שזה רק היצר הרע שגורם לך להרגיש שאתה, במצבך, צריך לשמור שבת שלמה. שעליך להתחיל ישר בהכל, ואם לא – אין לזה ערך. ואילו האמת של היצר הטוב היא שכמו כל דבר בחיים, התקדמות אמיתית צריכה להיעשות בקצב איטי, בהדרגה ובשלבים. לכן, במקום לנסות לקפוץ למדרגה המאתגרת הזו של "לשמור שבת" (אמאהל'ה!), נסה להציב לעצמך רף נמוך יותר אבל כזה שתוכל לעמוד בו באדיקות.
לדוגמה, היה לי חבר במצב מאוד דומה לשלך. גם הוא רצה להתחיל לשמור שבת, אבל הרגיש שזה כל כך גדול עליו. מה עשה? המשיך לנסוע בשבת, אבל החליט שהוא לא ידליק את הרדיו. את הרדיו! אולי אתה חושב לך 'נו באמת, אני מדבר ברצינות ואתה עונה לי עם דבר כל כך קטן ושולי'. אני מניח שהיצר הרע אמר לו בדיוק מה שאתה חושב: "נו באמת. אתה יודע כמה הלכות שבת יש? אתה יודע איזה איסורים חמורים פי כמה יש? והרי כתוב… (וכאן הוא מכניס לך איזה ציטוט משיעור שפעם שמעת, כי מסתבר שכשזה לטובתו הוא דווקא זוכר טוב מאוד) שהרב הזה וזה אמר שזה דבר חמור מאוד! אז תגיד לי, איזה משמעות יש לזה שאתה לא מדליק רדיו? נראה לך שזה מזיז למישהו? מילא אם היית כמו ___ (וכאן הוא מכניס שם של צדיק או אפילו חבר שאתה מת להיות כמוהו), אבל אתה רחוק, רחוק מאוד. רחוק כל כך, שאפילו לא כדאי לך לנסות". אין מה להגיד, הבחור יודע את העבודה.
אז בוא אני אגלה לך סוד: הבל הבלים. הכל שקרים. אל תאמין לאף מילה שיוצאת מהפה שלו. הוא נשמע לך אמין? על זה הוא מקבל משכורת! זה כמו להאמין לסוכן מכוניות משומשות שרכב כזה במצב כל כך טוב אין לך סיכוי למצוא.
אח, לו רק היינו יודעים איזה ערך יש לפעולה קטנה אחת שלנו… ולא רק שיש לה ערך בפני עצמה, אלא שיש לה גם ערך סגולי. תשאלו את כל אותם קואצ'רים ואנ.אל.פי.סטים, וכולם יגידו לכם שתחושת הצלחה שווה יותר ממיליון דולר. היא מכניסה אותך לעשייה, לתזוזה. וכמו חימום שעושים לפני אימון גופני, גם דברים שהיו בלתי אפשריים נעשים קלים יותר.
ובאמת, החבר שלי לא התייאש ולא הקשיב לקול המחליש, ועמד בזה. הוא אכן לא הדליק את הרדיו בשבת. ובהדרגה הוא הוסיף עוד ועוד חלקים ועוד מצוות, והיום – לא תאמינו כשתראו אותו. איזה צדיק, מינימום העוזר של הרבי מלובביץ'.
אז העצה הראשונה היא ללכת בהדרגה. והנה מה שכתב הרב משה שטרנבוך לאנשים במצבך:
הנה הכלל הראשון הוא שבעל תשובה מתחילים עמו כמו עם ילד קטן, שבתחילה שוכב, אחר כך יושב, לאחר מכן עומד, אחר כך זוחל, ואחר כך הולך ורץ וכדומה. כך בעל תשובה מרגילין אותו כפי שיכול לקבל…
והנה אותם שמעמיסים עליהם יותר מדי, ודורשים ממנו בבת אחת שמירת כל התורה כולה, אף החמור והקשה – יצא שכרם בהפסדם, שלפעמים ייבהל ויפחד מהקושי ויפרוש לגמרי. והעיקר לחזקו באמונה שהקב"ה מנהיג העולם ויש שכר ועונש, שזהו יסוד האמונה, ומאחר שנדלק אצלו הניצוץ והוא נמשך ומתעניין, ראוי לנהוג עימו בתבונה ודעת, ובעזרת השם יתברך יתקרב לגמרי.
(שו"ת "תשובות והנהגות" חלק א, סימן שנ)
יפה, נכון? והדברים נכונים לגבי כל המצוות.
ועוד עצה שתעזור לך לגבי השבת: החברה שאתה נמצא בה משפיעה עליך מאוד. אם אתה נמצא בסביבה של מחללי שבת, או אפילו סתם יושב עם עצמך בבית, אין זה מועיל הרבה. לפעמים באמת אין ברירה, אבל ברוב המקרים יש ואז כדאי שתשתדל לבלות כמה שיותר בחברת אנשים שיש להם שבת כמו שאתה חולם עליה, תבקש להתארח אצלם בסעודות, תצטרף לתפילות, תבוא לשיעורי תורה. ואז תרוויח רווח כפול: קודם כל, בזמן הזה בודאי תשמור שבת באוירה טובה ונעימה. ושנית, תוכל לראות איך נראית שבת אמיתית ולא "דמיון" של שבת, והמבין יבין.
ועצה אחרונה, שתמיד נכונה: תתפלל על זה, וילך לך יותר בקלות. אבל זה כבר נושא לפוסט אחר.
אני מברך אותך שתצליח להוציא את הרצונות הקדושים והטובים שלך אל הפועל, אל תיבהל אבל גם אל תיכנע. ושהקב"ה תמיד יהיה בעזרך, אמן ואמן.
