התורים בנמל התעופה עמוסים מאי פעם, רבבות ישראלים יוצאים וחוזרים, ואי אפשר שלא לשמוע פה ושם עד כמה הם מתפעלים מנופי הארצות שבהם ביקרו, מהחופים היפים, מפסגות ההרים, ממזג האוויר הנעים. ונדמה לפעמים שאף שתמיד טוב לחזור, אי אפשר שלא לחשוב על כך שגם שם טוב, טוב מאוד, ולעתים אפילו יותר מאשר בארץ ישראל. ואיך זה שהתורה משבחת כל כך דווקא את מעלת הארץ הזו דווקא?!
"כי הארץ אשר אתה בא שמה לרישתה, לא כארץ מצרים היא אשר יצאתם משם, אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק. והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה, ארץ הרים ובקעות , למטר השמיים תשתה מים. ארץ אשר ה' אלוהיך דורש אותה, תמיד עיני ה' אלוהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה".
סודה של הארץ הזו – שה' אלוהיך דורש אותה תמיד. והסוד אינו גלוי לעין, צריך עיניים מיוחדות רוחניות וטהורות כדי להבין אותו במוחש. כמו שמסופר על אחד הצדיקים שהגיע בפעם הראשונה לארץ ישראל: הוא ירד מהמטוס, וכל הנסיעה הביט מהחלון בשקיקה, למרות שהיה קיץ והנוף צהוב. המלווה ניסה לדבר איתו אך הוא רק שתק והביט. בסוף שאלו אותו: כבוד הרב, מה כל כך ראית בחלון? והוא ענה להם, ארץ שכתבו עליה "עיני ה' אלוקיך בה", פירוש שאלוקים מסתכל בה כל רגע. וגם אני הסתכלתי, וניסיתי לדמיין איך היא נראית דרך המבט שלו… ובעיניו היא הארץ הנבחרת מכל הארצות.
שבת שלום!
להצטרפות לסוכריה לשבת:
https://chat.whatsapp.com/H4hGYrecFWn2xSpy6uznl1
