בשבוע שעבר לא כתבתי על פרשת בראשית, אז ברשותכם אני רוצה להשלים השבוע. ממילא אף אחד לא שם לב עכשיו לשעון או ללוח השנה, נכון?
בסיפור בראשית, אחרי כל דבר שאלוהים בורא הוא מסתכל ואומר "טוב!"
טוב, טוב, טוב…
רק פעמיים בכל התורה כתוב "לא טוב":
פעם אחת אחרי בריאת האדם – "לא טוב היות האדם לבדו";
ופעם שניה הרבה אחר כך, כשעם ישראל כבר במדבר סיני ויתרו חותן משה רואה אותו יושב ושופט את העם לבדו – "לא טוב הדבר אשר אתה עושה".
התורה מלמדת: לבד זה "לא טוב",
ולהיות יהודי פירושו שאתה אף פעם לא לבד אלא חלק ממשהו גדול יותר, חלק מאחד שלם.
בגלל זה התפילה שלנו נאמרת בלשון רבים: ברכנו, רפאנו, גאלנו. בגלל זה אנחנו מתפללים ל"אבינו מלכנו".
אפילו הווידוי על המעשים הלא טובים נאמר ברבים: "אשמנו, בגדנו". אנחנו תמיד חלק מכלל ישראל.
למה? כי לפני שירדנו לעולם, הנשמה של כל אחד מאיתנו הייתה מחוברת אל האינסוף. בגלל שטבוע בה
ה-DNA של הביחד, של ה'אחד',
היא מרגישה כל כך "לא טוב" כשהיא נפרדת.
אומרים שכל התאים בגוף מתחלפים מדי שבע שנים. תאים נולדים, חיים ומתים במחזוריות קבועה, אבל הגוף בכל זאת נשאר.
אנחנו התאים שמרכיבים את הגוף של עם ישראל, עם הנצח.
וגם כשאנחנו מתחלפים, מתים ונולדים מחדש, העם שאנחנו חלק ממנו לעולם לא ייעלם
כי הוא חי וקיים
"נצח ישראל לא ישקר"
בגוף יש תאים מסוגים שונים, תאי מוח ותאי שריר ותאי עצם וכו', ולכל אחד יש מהות שונה ואחריות אחרת ותפקיד ייחודי משל עצמו, אבל כולם פועלים יחד לשם מטרה משותפת.
גם אנחנו כך, כל כך שונים אבל כל כך מחוברים. וגם לנו יש מטרה משותפת – "לתקן עולם במלכות ש-די", לסלק את הרע ולהפוך את העולם הזה למשכן לטוב.
הלוואי שנזכור תמיד את הטוב של הביחד: בזוגיות, במשפחה, בקהילות ובכלל ישראל.
שבת שלום
דרור יהב
הצטרפו לקבוצה שלי – סוכרייה לשבת
