כבר כמה שנים שאני זוכה לכתוב את המדור "נפשי בשאלתי" בעלון "קרוב אליך", מפי הרב יהושע שפירא ראש ישיבת רמת גן.
מדי שבוע אני שואל אותו מספר שאלות שהגיעו אלי בעבודת השם, והרב עונה תשובות קצרות וממוקדות. לא משנה כמה אני טרוד, על המדור הזה אני לא מוותר.
השאלה שזכורה לי הכי טוב מכל השנים הללו הופנתה מבחור צעיר, ששאל: מה לעשות שאני לא מצליח להתעורר בזמן?
הרב ענה תשובה מרתקת: זה קורה בגלל שאתה מנסה לקום בזמן. מה שכדאי לך לעשות, זה להתעורר… לפני הזמן.
במקום לנסות לקום בדיוק בזמן לתפילה או לכל דבר אחר, תנסה להתעורר יותר מוקדם – קבע חברותא בלימוד לפני התפילה, לך למקווה, צא לריצה – תעשה משהו שיגרום לך לקום בזמן.
וואלה, אימצתי…
במדרש מסופר מדוע באה מכת צפרדע על המצרים:
"על שהיו המצרים מעוררים אותם [את ישראל] משנתם,
לאמור: 'עימדו, עשו עבודת פרעה!'
הביא עליהם קולנים, שהיו באים הצפרדעים וצווחים באוזניהם".
הייתה זו מידה כנגד מידה. לקום בבוקר זה דבר חשוב, אבל איך? המצרים היו מעירים את העברים לעבודת הפרך לא בצורה נינוחה וקורקטית, אלא בצעקות, גערות ומכות. וכשם שהם עשו לנו, כך נעשה להם.
יש כאן לימוד גדול: המצרים זיהו שיש משהו במעלת ההשכמה של ישראל. ובאמת, השולחן ערוך נפתח במילים "יתגבר כארי לעבודת הבורא, שיהא הוא מעורר השחר".
התחלת היום צריכה להיות מתוך התגברות, לא לקום בעצלות, בהילוך איטי, 'כי אני חייב', אלא להתחיל את היום בתנופה, עם אנרגיה, מתוך רצון למלא את השליחות שהיום הזה מזמן לי.
ומי שקם כך, בעזרת השם האנרגיה הזו נשארת וממשיכה אצלו לאורך כל היום.
המצרים רצו לקחת מאיתנו את הנקודה הזו. והמאבק שלנו עם הרוח המצרית ממשיך עד היום, בדיוק בנקודות הללו…
בהצלחה בהתגברות
שבת שלום
דרור יהב
מוזמנים להצטרף לקבוצת סוכרייה לשבת
