הקפה היוקרתי ביותר בעולם הוא קופי לוואק (Kopi Luwak), ואופן הכנתו יוצא דופן.
גחן הדקלים, מכרסם פרוותי השוכן ביערות אינדונזיה, ניזון מפולי הקפה, ולאחר מכן מפריש אותם בצואה שלו (סליחה על התיאורים הגרפיים).
את העיסה המתקבלת שוטפים, מנקים, ומפיקים ממנה קפה בטעמים שוקולדיים.
אם אתם מוכנים לטעום…
מסתבר שהדברים הטובים בעולם באים מהמקומות הנמוכים ביותר.
הרעיון הזה מופיע כבר בפרשת השבוע:
זמן קצר לפני יציאת מצרים, ה' שולח את משה להודיע לבני ישראל לעשות דבר בלתי מובן:
"דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב".
הציווי על לקיחת הכסף והזהב נאמר עוד לפני כן, כבר במעמד בו התגלה ה' למשה בסנה: "וְנָתַתִּי אֶת חֵן הָעָם הַזֶּה בְּעֵינֵי מִצְרָיִם, וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן- לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם. וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב…".
ולמען האמת, ההבטחה על לקיחת הכסף והזהב נאמרה הרבה קודם לכן, עוד בברית בין הבתרים לאברהם אבינו (!): "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה… *וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל"*.
למה לתורה כל כך חשוב שניקח את הרכוש של המצרים?
יש מפרשנינו שהסבירו שהיה זה שכר עבודתנו, על 210 שנים של עבדות במצרים. אבל יש עוד פירוש.
מה עשו בו בני ישראל?
רגע אחרי מעמד הר סיני שבו ה' התגלה לכל ישראל, הם הכינו עגל מזהב.
לפי המדרש, משה אפילו השתמש בכך כנימוק לסניגוריה על ישראל: "ריבונו של עולם, בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו 'די', הוא גרם שעשו את העגל!".
זו כמובן לא הייתה הכוונה המקורית של הדברים.
אבל בסוף בני ישראל התאפסו והבינו: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי. וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת…. וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם".
הרעיון הוא לקחת את טומאת מצרים, אותו זהב שהשתמשו בו לעבודה זרה, ולהעלות אותו למקדש לאלוקי ישראל, אינסוף ברוך הוא.
מכאן אנחנו לומדים מסר ענק: לפעמים נדמה שיש לנו איזה קושי בחיים, בעיה, תכונה לא טובה, ליקוי מסוים. הרעיון של עבודת ה' אומר: קח את הזהב של מצרים ותעלה אותה למעלה, לבורא עולם, תמצא לו שימוש חיובי ובעל ערך. ממש כמו שלקחת את הצואה של גחן הדקלים, ועשית ממנה קפה!
לפני כמה שנים מישהו שלח שאלה לרב יהושע שפירא: מה לעשות עם העצלות שלי? הרב ענה לו, עצלות היא לאו דווקא תכונה רעה, היא יכולה להיות נפלאה כשמשתמשים בה בצורה נכונה. כל פעם שמתחשק לך לעשות משהו לא טוב – תתעצל…
קנאה היא לא דבר רע בהכרח, כי 'קנאת סופרים תרבה חכמה'.
קמצנות יכולה להיות נהדרת, אם משתמשים בה לקמץ באמירת ביקורת מחלישה ופוגעת.
אפילו עצב יכול להיות טוב, כשהוא מוליד לב נשבר שמוליד החלטות טובות לפעול אחרת.
על חנה, אמו של שמואל, מסופר שהייתה עקרה.
פנינה צרתה (אשתו השניה של אלקנה) היתה מקניטה אותה ויורדת עליה שאין לה ילדים.
חנה נפגעה, אבל מהכאב שלה נולדה תפילת חנה,
שהביאה לה ולנו בן צדיק שהנהיג את ישראל.
אז בנוסח אתגרי הטיקטוק, הנה אתגר בשבילכם – איזו תכונה שלילית שלכם אתם מוכנים להפוך לדבר חיובי?
ולאמיצים, אפשר לשלוח לי בפרטי.
שבת שלום
דרור יהב
התחברתם? הצטרפו לקבוצה השקטה של סוכרייה לשבת.
