כשפתחתי את הבלוג קראתי המון באינטרנט איך לבחור נושאים. אחרי שקראתי חצי עולם, אני יכול לסכם לכם את זה בשלוש מילים: 'מה שמדליק אותך'.
אז שמעו סיפור:
לפני כמה שנים הלכתי להיבחן כמועמד בשעשועון טלויזיה, "מי רוצה להיות מיליונר" או משהו כזה. אחרי שעברתי מבחן ידע טלפוני הזמינו אותי לפגישה במלון בתל אביב. הייתי בטוח שהם רוצים לשאול איך אני מעדיף את הכסף, בצ'ק או במזומן, אבל אז גיליתי שהזמינו עוד שלוש מאות איש חוץ ממני. ג'ונגל.
אחרי שעברנו מבחן טריויה נוסף, חילקו אותנו לקבוצות ושם כל אחד היה צריך לספר משהו מגניב על עצמו. אתם יודעים, כדי שלמנחה יהיה על מה לדבר עם המשתתף לפני שיוצאים לפרסומות. בקבוצה שלי, שמנתה משהו כמו עשרה אנשים, היה נראה שכולם התכוננו מראש. לכולם היה משהו מעניין להגיד: לאחד היה אוסף מאפרות מכל העולם, אישה אחרת נולדה באלסקה ואיזו צעירונת אמרה שאחותה היתה כתבת במעריב לנוער ויש לה טביעות ידיים של כל המפורסמים בארץ משנות השמונים, כולל ששי קשת.
ששי קשת!
ואז הגיע תורי. מה אני יכול לספר? גירדתי בראש – סתם בחור רגיל. אוהב לקרוא ספרים, ביסודי ניגנתי על אורגן ובתיכון שיחקתי כדורסל עם החבר'ה (אחד מהם אגב היה עומרי כספי). בלי תחביבים מיוחדים, בלי סיפורים יוצאי דופן. כנראה שחייכתי מדי אל המראיינת והיא היתה בטוחה שיש לי סיפור-סיפור בשבילה, אבל עד שהגיעו אלי לא הצלחתי לחשוב על שום דבר 'מגניב'. מלמלתי איזו שטות, אמרתי לה שאני אוהב ללמוד תורה וראיתי איך המבט הכוסף לסנסציה כבה באחת כשהיא עברה בזריזות למשתתף הבא.
ככה חלפה לה תהילת עולם, וככה הפסדתי מיליון שקל.
אחרי שחזרתי הביתה, אשתי אמרה לי: "איזה דביל. היית יכול להמציא סיפור, נניח שרבי נחמן התגלה אליך בחלום ואמר לך שעוד שלושה ימים העולם מתהפך אם לא תלבש כיפה ורודה בשבת, והסכמת. והנה העולם פה ואתה חי וקיים. נשמע יפה, מצטלם טוב, ואתה הולך הביתה עם הדולרים. מה כבר ביקשו, קצת יצירתיות?". ועל זה אומרים "צדקה ממני".
למה אני מספר לכם את כל זה?
בגלל העצה הזאת שסיפרתי לכם עלי קודם, לספר על מה שמלהיב. כי בינינו, לא שיקרתי למראיינת, אלא שקצת התביישתי. לא שיתפתי באמת במה שמדליק אותי. והאמת היא שאני מכור ליהדות. אני אוהב ללמוד אותה, לקרוא עליה, לצלול בה, להירגע איתה, לצאת לחופש ממנה, להתעצבן עליה, אבל העיקר שהיא תהיה שם בתמונה. לא משנה אם אני צריך לברר מתי סוף זמן תפילת שחרית, מה דעת רבי יהודה ביצירת קניין חזקה או איפה מסתתרת ספירת המלכות דמלכות דאצילות, אני נדלק מחדש.
לפני כמה שנים גיליתי שכשאני מדבר עליה, ההתלהבות הזו עוברת לפעמים גם לחבר'ה שלידי. ככה עזבתי את ההייטק והלכתי לחפש אתונות.
אז אני רוצה שנדבר כאן על הדבר שהכי מלהיב אותי – איך להיות יהודי מדליק בעולם שחושב שיהדות זה לא מדליק, ואיך לעשות את זה בשיא הנחת. איך להתחיל לקיים, להישאר, להתחזק, לחזור, להתקדם, ללכת אחורה, לקום ולעמוד. איך להתמודד עם ההורים, החבר/ה, בן הזוג, הירקן, הקולגות, הבוס, המפקדים בצבא, הרב והתקשורת שיגידו לכם שאתם משוגעים. איך להיות נאמן לעצמך ולהתבטל במאה אחוז. איך זה נשמע לכם?
והיות שאני מלמד חבר'ה בשלב הזה בדיוק כבר כמה שנים, הצטבר אצלי חומר רב שאני רוצה לשתף אתכם. אבל גם פתוח להצעות, שאלות, רעיונות ובקשות מהקהל.
יא אללה, איך לא חשבתי לאסוף מאפרות?
