פעם בשבוע התפנה ד"ר אורי שורצמן, פסיכיאטר ישראלי שעבד באפריקה, מעבודתו בבית-החולים במעבה יערות הגשם של גאנה, ויצא ברכב אל מספר כפרים מרכזיים. ביער פשטה השמועה כי "הגיע הרופא אשר מדבר עם אלו שמדברים לא ברור", ולקליניקה הניידת הובאו חולים אשר התנהגותם, מהלך מחשבתם או תפיסתם החושית השתנו באופן פתאומי והם נראו לבני-משפחתם חריגים ומשונים.
בשנים שעשה באפריקה פגש שורצמן תרבות שונה לחלוטין מזו שהכיר בעולם המערבי, תרבות מלאה בשאמאנים וכוהנים, מכשפים ורוחות.
בספרו "רופא לבן, אלים שחורים" כתב על מספר אירועי "התגלות" שחוו הכוהנים בשבטים אותם פקד. במהלכם נראתה מעין "השתלטות" של רוחות האלים על הכוהן. הוא התחיל למלמל, לרקוד ולבצע טקסים שונים, כשלמעשה הוא נשלט על ידי כוחות חיצוניים ואינו מודע כלל למה שמתרחש בגופו, תוך כדי פרכוסים, רעידות בלתי נשלטות, התכווצויות שרירים, שהעידו על כך שהוא נמצא במצב תודעתי חריף. כך למשל באחד המקרים התחילה כוהנת כפרית לדבר צרפתית שוטפת, למרות שמעולם לא יצאה מהכפר בו נולדה ולא דיברה את השפה.
עבור האפריקאי אין בכך כל חדש, אולם לחוקר המערבי זה נראה יוצא דופן. ד"ר שורצמן הניח שמדובר בעלייה של חומרים רדומים מהתת-מודע. אך בכך אי אפשר להסביר מאיפה באה הצרפתית לפיה של הכוהנת הכפרית? אולי נכון יותר לומר, שאלה חומרים שעולים מהתת-מודע הקולקטיבי. אירועי הכישוף הללו הביאו את המשתתפים למצב תודעתי שונה, ושם כנראה קלטו חוויות ומידע מרובד גבוה, שחיברו בין אנשים רבים אך לא היו נגישים להם בחייהם הרגילים.
בפרשתנו מסופר על בלעם, הקוסם שנשכר לקלל את עם ישראל. התורה לא מתארת זאת, אך סביר מאוד שהיה שם טקס מאגי כלשהו, וכנראה שגם חומרים מעוררי תודעה. אפשר להניח שבלעם פרכס, התעוות וחווה טראנס עמוק ממש כמו הכוהנים המסורתיים באפריקה.
היות שבלעם אומר באופן מפורש כי הוא יכול לומר רק את מה שה' שם בפיו, הוא למעשה שימש כלי שרת ביד ההשגחה העליונה. אולם פעם אחר פעם הוא 'חוטא' לתפקידו, ונמצא מברך את ישראל במקום מקלל.
אם נכונים דבריו של ד"ר שורצמן, נראה שגם אצל בלעם עולים חומרים מהתת-מודע הקולקטיבי, ואולי אפילו זה של האנושות כולה.
מה שמעניין הוא, שבניגוד לברכות רגילות שאנו מברכים, שמתייחסות לעתיד (שתצליחי בחיים, שתזכו לפרי בטן וכו'), הברכות של בלעם התייחסו *למצב הקיים* של עם ישראל. הן לא מבטיחות יתרון בעתיד, אלא מתארות את מעלתו *כבר עכשיו:*
"מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל", "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא", "מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל", ועוד ועוד.
הברכות הללו מגלות שהברכה המיוחדת של עם ישראל נמצאת שם כל הזמן, אך רק כשמתחברים לרובד הגבוה אפשר להבחין בכך. בלעם מכיר בכך שקיבלנו פוטנציאל מיוחד להתחבר למה ש'מעבר'. ועכשיו, אחרי שאפילו הוא זיהה זאת, לנו נשאר רק לפרוע את השטר.
שבת שלום
דרור יהב
להצטרפות לסוכרייה לשבת
