לא מזמן קראתי את הספר הכי מבאס בחיים שלי.
קוראים לו "הכריש", והוא נכתב ב-2017.
הספר מתאר מציאות שנראתה בזמנו הזויה:
פלישה של חמאס לכפר עזה
המוני עזתים חוצים את הגדר ומגיעים לאשדוד
חזבאללה כובש ישובים בצפון
הירדנים עוברים את הבקעה
טנקים מצריים מגיעים לחולות ראשון
ואם זה לא מספיק,
האיראנים תוקפים בטילים בליסטיים את בסיסי חיל האוויר…
הספר מעביר לך את החוויה האיומה של מלחמה כוללת
ועושה את זה במילים כאילו נייטרליות, כאילו זו כתבה בעיתון על משהו שקרה בירח…
היחידה שיכולה לעזור היא ה'כריש',
צוללת גרעינית (על פי פרסומים זרים) ששטה לה בים התיכון
תודו שזה יותר גרוע מהחדשות…
אבל עם כל הדיכאון שהספר הכניס לי,
והיה הרבה,
הוא גם גרם לי להרגיש עוד משהו
קשה לומר את זה –
כמעט הכרת הטוב
כי יחסית למה שיכול היה להתרחש
קיבלנו רק חלק קטן מהבומבה…
מישהו יכול לתאר לעצמו מה היה קורה אם כולם היו עולים עלינו מכל הכיוונים?
בספר זה נגמר כשהם כובשים את ירושלים…
אז עכשיו המשימה הכי חשובה שלנו
היא ללמוד איך מונעים את התרחיש המלא ח"ו
את זה מלמדת פרשת השבוע
היא פותחת ברשימה ארוכה של ברכות לעם ישראל
אבל התורה גם מדגישה שהן תתממשנה רק במידה ונישאר נאמנים
לזהות היהודית שלנו
ולברית שכרת איתנו בורא עולם
אחת ההבטחות היפהפיות שהוא נותן לנו
(חוץ מ"ונתתי שלום בארץ" – תגידו אמן)
היא
"אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהיות להם עבדים, ואשבור מוטות עולכם, ואולך אתכם קוממיות".
רש"י מסביר שקוממיות פירושו "בקומה זקופה", בגאון וללא פחד
כלומר שנזכה להיות גאים במי שאנחנו בלי לחשוש מאיש
אז איך מגיעים לקומה זקופה?
תרשו לי לתת לכם משל
זה לא משל שלי אלא של רבי יוסף חיים, "הבן איש חי" מבגדד
הוא היה גאון עצום בתורה
כל יהודי עיראק העריצו אותו, ובצדק
הבן איש חי מביא סיפור על מלך שגזר גזרה מסוימת, ומי שיעבור עליה –
יסקלו אותו באבן כבדה שעלולה להרוג
אבל אז יום אחד בנו של המלך עובר בעצמו על הגזירה
מה עושים?
לאחר התייעצות עם השרים
המלך מחליט שיפוררו את האבן לחתיכות קטנות וכך יזרקו אותן על בנו
הבן אומנם יקבל קצת מכות
אבל ייצא בשלום…
כך, אומר הבן איש חי, עושה הקדוש ברוך הוא עם ישראל
אנחנו חוטפים מכות
אבל לפחות הן לא באות ביחד
גם בחיים לפעמים חוטפים כל יום מכה אחרת –
פעם בעבודה, פעם עם בן/בת הזוג, פעם עם הילדים, עם ההורים, הבוס, שוטר, הרופא, העירייה, חברת הכבלים…
כשהן באות ברצף, מישהו עלול לחשוב:
בורא עולם שונא אותי! אחרת למה הוא עושה לי את זה?
אבל הבן איש חי אומר שזה בדיוק להיפך…
אם אתה חוטף מכה אחרי מכה
סימן שבורא עולם לקח את האבן הגדולה וחילק אותה לחלקים
אם היית מקבל את הכול בחתיכה אחת
אולי לא היית עומד בזה…
והאמת היא שבתוך הצרות וה'בומבות' מסתתרת המון אהבה
כמו שמנסים להעיר בן אדם ישן ונותנים לו מכות קטנות, עד שהוא מתעורר
ככה בורא עולם מנסה להעיר אותנו
שנזנח את האלילים
שנפסיק לחשוב "כוחי ועוצם ידי"
שנבין שאנחנו לא יודעים הכול
שנכיר בכך שבלעדיו שום דבר לא קורה
וכשמרימים את הכול למעלה
וזוכרים שהמכות הן ממנו יתברך
אפשר לעמוד בקומה זקופה ולומר:
אבא, אנחנו לא יודעים איך להילחם
גם לא איך לנצח
ראינו לאן הגענו כשניסינו לבד…
רק אתה יכול לעזור לנו
אז קדימה, אנחנו מוכנים
שנזכה במהרה בימינו, אמן
(תודה לדרך הבעל שם טוב על שיעור נפלא)
שבת שלום
דרור יהב
הצטרפו לקבוצה שלי
