רבי נחמן מברסלב סיפר מעשה על מלך אחד, שעוד בחייו העביר את המלוכה לבנו. הוא ערך לכבודו מסיבה גדולה ואמר לו: בני היקר, דע לך שאני רואה בכוכבים שיום יבוא ותרד מכס המלוכה. יש לי בקשה ממך: שגם כשזה יקרה, תישאר בשמחה. ואני מבטיח לך שאם תישאר בשמחה כשכבר לא תהיה מלך, גם אני אהיה בשמחה; אבל אם כשתרד מכס המלוכה לא תהיה בשמחה, אני עדיין אהיה בשמחה, כי אם אתה לא יודע לוותר על הכיסא בשמחה, זה כנראה סימן שלא מגיע לך להיות מלך…
סיפור עמוק, שמדבר גם על רגעי המלוכה הפרטיים של כל אחד מאיתנו. המלך הוא השליט שכל הארץ כפופה לו, ולכל אחד יש מקומות שבהם הוא המלך ועל פיו חשק דבר – בבית, בזוגיות, בצוות בעבודה וכד'. רבי נחמן מלמד שמלך טוב צריך להתמקד במלוכה, ולא להיות חרד כל הזמן אם הוא יישאר בתפקיד או לא.
אמר פעם הרב פרומן, ששורש היצר הרע הוא בעשייה שמתאמצת להשיג הישגים, לנכס את המציאות אלי. כשאני מכופף את העולם לכיווני, זה סימן שאני לא קשוב – מלך כוחני מדי.
הפרשה מלמדת שמלך אמיתי צריך להיות פתוח למה שמעבר. לא לנסות לשעבד את הכל אליו: "לבלתי רום לבבו מאחיו, ולבלתי סור מן המצווה ימין ושמאל".
שני המנהיגים הגדולים שלנו היו כאלה: משה רבנו היה הענו מכל אדם, ועל דוד המלך נאמר "הוא הקטן".
כדי להיות כוחני לא צריך לצעוק חזק. אפשר להיות כזה גם בלחישות ועם המסכה של הפרצוף הכי נחמד בעולם. כוחניות זו תנועה נפשית שרוצה לכבוש את המציאות ולהכפיף אותה לאגו שלי.
אבל אם אני מלך טוב, אני פתוח אל ההתגלות שממעל, ונותן לה לחדור אל חדרי הלב.
שבת שלום!
להצטרפות לקבלת סוכרייה לשבת: https://chat.whatsapp.com/H4hGYrecFWn2xSpy6uznl1
