שמעו סיפור:
סטודנט אמריקאי שלמד בארץ רצה לחזור לחג הפסח למשפחתו בארה"ב.
בשל בעיה בריאותית שהקשתה עליו לנשום בגבהים, הוא נשא איתו בלון חמצן קטן.
אך כשהגיע לשער העלייה למטוס, איש הבטחון מנע ממנו לעבור.
"אתה לא עולה עם זה!", הצביע על הבלון.
"אבל יש לי אישורים," התגונן הבחור.
"לא מעניין אותי. עם זה אתה לא עולה. ל-א, למ"ד אל"ף!"
הבחור ניסה להפעיל קשרים, אבל שום דבר לא עזר.
המטוס המריא בלעדיו.
הוא כל כך כעס על איש הבטחון הזה. כזה רשע שמונע ממנו לפגוש את משפחתו, ועוד שיש לו אישורים!
הוא חזר בבושת פנים במונית, אלא שאז החל להרגיש כאבים חזקים בבטן.
בהתחלה ניסה להתעלם אבל הכאבים הלכו וגברו, ונהג המונית הוריד אותו בחדר מיון.
הרופאים גילו זיהום בתוספתן וניתחו אותו מיד.
לאחר שהתאושש אמר לו המנתח, "דע לך שאם היית עולה לטיסה הזו, זיהום חמור כמו שהיה לך היה מרעיל את כל הגוף. אם לא היית מקבל טיפול מיידי, היית מגיע לאמריקה בשק גופות. ניצלת!"
לאחר שהחלים, נסע הבחור לשדה התעופה וחיפש את איש הבטחון ה"רשע".
הוא חיבק אותו והביא לו מתנה: "תודה לך מלאך שלי! הצלת לי את החיים…"

מי לא רוצה לפגוש מלאכים?
בפרשה שלנו פוגשים אותם, והרבה. שלושה אנשים שונים פוגשים מלאכים.
הראשון הוא אברהם, שפגש אותם בדמות עוברי דרכים שבאו לבקר באוהלו.
השני הוא לוט (אחיינו של אברהם), שפגש את המלאכים ברחובות סדום.
השלישית היא הגר, אמו של ישמעאל, שברחה למדבר ושם פגשה מלאכים.

לפעמים אני שואל את עצמי, למה רק הם? למה אנחנו לא זוכים לפגוש מלאכים?
ובכן, זה לא מדוייק.
מלאכים בלשון הקודש הם שליחים, שליחים של אלוקים לבצע פעולות מסוימות. אבל איך אלוהים שולח שליחים? האם הוא נותן להם כתב מינוי ביד ואומר להם, לך בבקשה לפלוני ותאמר לו כך וכך?
ממש לא.
התשובה היא שכל אחד מאיתנו הוא שליח. אלוקים מכניס לנו בראש כל מיני מחשבות, רצונות ודעות, ובזכותן אנחנו מבצעים את השליחות שהוא רצה להוציא לפועל.
אתם מבינים, איש הבטחון שנראה קשוח ואכזרי התגלה כשליח נאמן להציל את חייו של הבחור.

לפי ההסבר הזה אפשר להבין מדוע בפרשה שלנו המלאכים נקראים לפעמים 'מלאכים' ולפעמים 'אנשים'.
זה מפני שהשאלה אם האדם שמולי סתם מציק לי או שהוא מלאך תלויה בי – איך אני בוחר להסתכל עליו.
אם אני חושב עליו רק כאדם, הדברים שהוא אומר ממש מציק ומעצבן אותי.
אבל אם אני מבין שהוא מלאך שנשלח אלי משמיים, שממש מוסר נפש כדי לשרת את רצונו הקב"ה בלי שהוא אפילו יודע מזה, אני שומע אחרת את כל מה שיוצא מהפה שלו. אני שומע את זה כמסר מאלוקים.

אתם מבינים כמה זה נפלא?
אני מתחיל לראות סביבי רק מלאכים.
ואם כולם סביבי מלאכים של ה', אתם יודעים איפה אני חי?
בגן עדן.

שבת שלום
דרור יהב

להצטרפות לסוכרייה לשבת לחצו כאן.

Print Friendly, PDF & Email