שמעתי סיפור נפלא מהרב איתיאל גולדוויכט על קבוצת נערים יהודים מניו יורק, שיצאה למחנה קיץ בארצות הברית. במהלך הנסיעה, הם עצרו בחווה גדולה בטקסס. בעלת החווה יצאה לקראתם ושאלה, "אתם יהודים?"
כשהשיבו בחיוב, היא אמרה: "אני יודעת שכשאתם היהודים מתפללים, התפילה שלכם נענית. כאן בחווה לא ירדו גשמים כבר כמה שנים. האם אתם מוכנים להתפלל שירד לנו גשם?"
הנערים היו קצת נבוכים, אבל המדריך התלהב. הם שרו יחד "שיר למעלות", והמדריך אמר "מי שברך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב, משה ואהרן, דוד ושלמה, הוא יברך את החווה הזאת ויוריד בה גשמים בשפע…"
קוריוז נחמד, נכון? ואז הם עלו לאוטובוס, ונסעו…
כעבור זמן מה, קיבלו הודעה מהאישה: "רציתי להודות לכם. אתמול ירד כאן גשם ארבע שעות. אני יודעת שזה בזכות התפילה שלכם".
הסיפור הזה ממחיש את הכוח העצום בתפילות שלנו. אבל האם באמת כל תפילה נענית? ומה אם התפילות שלנו סותרות זו את זו?
הגמרא מספרת שכאשר הכהן הגדול היה נכנס לקודש הקודשים ביום כיפור, הוא היה מתפלל תפילה קצרה. ואחת הבקשות שלו הייתה זו:
"שלא תיכנס לפניך תפילת עוברי דרכים".
במבט ראשון, זה נשמע מוזר. למה שהכהן הגדול יבקש שתפילתו של מישהו אחר לא תתקבל?
תארו לעצמכם בן אדם שחוזר הביתה מעבודה, ופתאום פנצ'ר. עכשיו צריך לצאת במבול להחליף גלגל… הוא מנסה להחליף אבל נרטב עד לשד עצמותיו, וזועק: ריבונו של עולם, איך אגיע הביתה?! אשתי והילדים מחכים…
הזעקה שלו נוגעת ללב ותובעת מענה.
אבל מול כיסא הכבוד מגיעות תפילות רבות, חלקן רוויות דמעות, ולפעמים הן סותרות זו את זו. מי יכריע איזו תפילה תיכנס תחילה ואיזו תידחה?
הכהן הגדול, בעומדו במקום הקדוש ביותר, משקיף על כל צורכיהם של ישראל וקובע את סדר העדיפויות של התפילות והבקשות.
היום בעוונותינו אין לנו כהן גדול, ואיש מאיתנו אינו נכנס פיזית לקודש הקודשים. אך כשאנו עומדים בתפילת יום הכיפורים, כל אחד ואחת מאיתנו למעשה ממלאים את תפקיד הכהן הגדול.
אם כך, עלינו לחשוב כמו כהן גדול – להרים את מבטנו מעבר לצרכים האישיים שלנו ולהתפלל עבור הכלל.
בתפילת "אבינו מלכנו" אנו מבקשים לא רק עבור עצמנו, אלא עבור כל עם ישראל. וכשאנו אומרים "וידוי", אנו מתוודים לא רק על חטאינו הפרטיים, אלא על חטאי האומה כולה.
וזה מה שתפילת הכהן הגדול מלמדת – שתפילה אמיתית היא כזו שמחברת אותנו לכלל, מרימה אותנו מעל לאינטרסים האישיים שלנו, ומחברת אותנו למשהו גדול יותר.
השנה, יותר מתמיד, תהיינה הרבה דמעות בתפילות יום כיפור. מי באש, מי במים, מי בקיצו ומי לא בקיצו?
נבקש שהקב"ה ישמע את כל תפילותינו, ויעזור לנו לכוון לתפילות שמקדמות את טובת הכלל, ולא רק את טובת הפרט.
גמר חתימה טובה וצום קל
דרור יהב
רוצים לקבל עוד תוכן מחזק? הצטרפו לקבוצה שלנו
