פרשת תזריע-מצורע עוסקת כולה בדרכי הטומאה והטהרה. איננו באמת מבינים מה המושגים האלה אומרים, אבל אנחנו כן יודעים שכל דבר שקשור למוות מטמא – המת עצמו הוא אבי אבות הטומאה, וכל שאר גורמי הטומאה מרמזים על הפסקה או העדר של חיים (צרעת למשל היא בשר מת).
מוות הוא דבר שאי אפשר להבין. איך דבר שהיה חי מת לפתע? ממש כמו שדבר מת הופך פתאום לחי… התפר הזה הוא דק שבדק – דק אפילו יותר מהתפר שבין יום הזכרון ליום העצמאות.
התפר הזה מלווה אותנו שלוש פעמים ביום בתפילת העמידה: *"אתה גיבור לעולם א-דני, מחיה מתים אתה… מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה, ונאמן אתה להחיות מתים…"* תחיית המתים מופיעה בברכה השנייה לא פחות מחמש פעמים! והרמב"ם, איש השכל והרציונל במחשבה היהודית, העמיד את האמונה בתחיית המתים כאחד מ-13 עיקרי האמונה. יש פה משהו רציני שצריך לתת עליו את הדעת.
תחיית המתים ודאי תתקיים כפשוטה, אבל יש לה עוד היבט. הרי התורה כמעט אף פעם אינה מדברת לאדם הפרטי אלא תמיד פונה אל האומה בכללותה. וכך, גם את עניין החיים והמוות אפשר להבין כדיבור אל הכלל.
כולנו מכירים את חזון העצמות היבשות של יחזקאל: בקעה מלאה עצמות שקורמות לפתע בשר, עור ואז קמות לתחייה. אבל מרתקת לא פחות היא הנבואה המקדימה אותה (יחזקאל פרק ל"ו), שמסבירה כי יש טומאה גם ברמה הלאומית. *"בֶּן אָדָם, בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל אַדְמָתָם וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִילוֹתָם כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה הָיְתָה דַרְכָּם לְפָנָי".* עם ישראל מטמאים במעשיהם הרעים את הארץ הקדושה, וכתוצאה מכך מגלה אותם אלוהים לארצות רחוקות. אלא שנוכחותם של ישראל על אדמת הגויים מעוררת בעיה חדשה: *"וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם: עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ".* עצם השהות של העם בחוץ לארץ גורמת חילול השם עצום. היהודים הלא מתהדרים בכך שהם העם הנבחר; וכי כך נראה עם שיש לו ברית עם ה'? רצוץ, רדוף, נתון למשיסה, שבור?
לכן ה' מחליט לתקן את זה: *"אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲ-דֹנָי אלוהים, לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאתֶם שָׁם".* לא בשבילנו – בשבילו הוא משיב אותנו אל הארץ הזו.
אחרי שנקובץ חזרה אל הארץ מכל העולם, הטומאה תוסר מעלינו: *"וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם. וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם".* ואז, מבטיח ה', הוא יתן לנו לב חדש ורוח חדשה שתעטוף אותנו. הטהרה תפעל על כל היבטי החיים.
המוות מטמא, וגם הגלות. לחזור לארץ ישראל פירושו להיוולד מחדש. ויש בכך מסר חשוב לימינו. עד עכשיו התעסקנו עם בניין הבית הלאומי; עכשיו הגיע הזמן לרהט אותו.
שבת שלום
דרור יהב
https://www.YouTube.com/z-OpnBf-JNI
להצטרפות לסוכרייה לשבת: https://chat.whatsapp.com/H4hGYrecFWn2xSpy6uznl1
