שחקן ה-NBA הנודע לארי בירד (בוסטון סלטיקס) היה משפשף את ידיו בתחתית נעלי הסניקרס לפני כל קליעת עונשין או הוצאת חוץ.
מייקל ג'ורדן תמיד נהג ללבוש מתחת למכנסי המשחק של שיקגו בולס את המכנסיים הכחולים של המכללה בה שיחק בצעירותו.
אצנית בריטית אחת מתחרה רק כשציפורניה צבועות בכחול, ואלופת טניס אחרת מביאה למגרש את כפכפי המקלחת שלה, קושרת את שרוכי הנעליים בצורה קבועה, מקפיצה את הכדור חמש פעמים בדיוק לפני ההגשה ומקפיצה אותו עוד פעמיים (לא יותר!)לפני ההגשה השנייה.
לאנשים רבים יש חולצת מזל שהם מוכרחים ללבוש כדי להצליח במבחן, יש שמקפידים להיכנס לראיון עבודה ברגל ימין, ואוהדי כדורגל שאוכלים באותה מסעדה לפני משחק חשוב כי זה עוזר לניצחון…
לא ללכת מתחת לסולם כי זה מביא מזל רע, לא לעבור מעל ילד כי הוא לא יגדל, לא לשבת בפינת השולחן כי אז לא מתחתנים שבע שנים.
החיים מלאים אמונות קטנות שנדמה לנו שאם נקפיד עליהן, הכול יסתדר יותר טוב.
האמת היא, שמבכמה מחקרים התברר כי אנשים שיש להם קמיעות מזל או אמונות טפלות,
באמת מגיעים להישגים טובים יותר כשהם נעזרים בהם.
מסתבר שיש "אפקט פלצבו" פסיכולוגי, שממש משפיע עלינו.
בנוסף, אמונות טפלות 'תופסות' כל כך מכיוון שאיננו מבינים את המציאות עד הסוף. אף אחד אינו יודע באמת את כל הגורמים שמשפיעים על תוצאת המשחק של בית"ר, ומי ערב שהעובדה שנכנסנו למגרש ברגל ימין לא משפיעה על המציאות בדרך כלשהי?
בלשון התורה, האמונות הטפלות הללו והניסיונות לצפות דברים שיקרו בהסתמך עליהן נקראות *ניחושים.*
ולמרות שאולי יש בהם איזשהו ערך פסיכולוגי,
התורה אומרת לנו בפירוש מה היא חושבת עליהן:
*"לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ"* (מלשון ניחוש בעננים).
עלינו להתרחק ככול האפשר מאמונות טפלות, ניחושים ושאר גילויי עתידות, ואפילו אם יש בהם ממש. אבל למה?
מקובל לחשוב שבעולם המודרני כבר אין עבודה זרה.
"הקדמונים אולי היו משתחווים לאלילים, אבל אנחנו כבר הרבה יותר מתקדמים".
במובן מסוים זה נכון, אבל יכול להיות שכמו שהעולם עבר שינוי והתפתחות, כך גם עבודת האלילים בימינו היא הרבה יותר דקה ונסתרת.
כשחושבים על כך לעומק, מה זו בעצם אמונה טפלה אם לא עבודה זרה בלבוש קצת אחר?
פעם האמינו שהיבול נהרס כי זאוס ואפרודיטה כועסים, והיום אנחנו מאמינים שאם נלבש גרביים מסוימות נתקבל לעבודה… בשני המקרים אנחנו מעניקים לכוח חיצוני את היכולת לקבוע מה יתרחש במציאות.
ואילו התורה אומרת *אין עוד מלבדו.* אמונת הייחוד היא דבר עיקרי ביהדות, אבל אם חשבנו שזה כל כך קל, מסתבר שלא. לכולנו יש הפרעות קשב של עבודה זרה ברמות כאלה ואחרות.
כבר בתחילת הפרשה התורה מצווה את כל עם ישראל ציווי מאתגר במיוחד – "קדושים תהיו". לא רק הכוהנים או הרבנים, *כל אחד מאיתנו נתבע להתקדם למדרגה גבוהה ועליונה יותר של אמונה* ב"אחד",
ולהיגמל מכל הכוחות הזרים הקטנים שממלאים את חיינו.
לא בגלל שאין בהם ממש, אלא בגלל שגם הם פועלים רק מכוחו של האחד. אם אפשר ללכת ישר לנשיא, למה להסתפק בפקיד זוטר?
הספורטאית ירדן ג'רבי, זוכת מדליה אולימפית, החליטה ליישם את העקרון הזה בפועל.
לדבריה, בכל פעם שהיא הרגישה שמתפתחת אצלה אמונה ב'חולצת מזל' מסוימת שעוזרת לה לנצח בתחרות,
היא ויתרה עליה והחליפה אותה בחולצה חדשה, רק כדי להוכיח לעצמה שאין דבר כזה 'חולצת מזל'.
כך היא עשתה זמן רב, עד שהיא הוכיחה לעצמה ש"זה שטויות…"
שבת שלום
דרור יהב
נהניתם? לחצו להצטרפות לקבלת סוכרייה לשבת!
להצטרפות לסוכרייה לשבת:
