לאחר שעסקנו בפרשה הקודמת בציווי על בניית המשכן, באה פרשת תצווה ומלמדת את סדרי הלבוש של הכהנים: ארבעה בגדים לכהן הדיוט, ושמונה לכהן גדול.
מנין בכלל באו הבגדים? התורה מספרת שהבגד הראשון היה תוצאה של חטא אדם הראשון, שאכל מעץ הדעת. מיד לאחר מכן הוא וחוה מבחינים שערומים הם ומתכסים בעלי תאנה.
הבגד הוא אפוא תגובה לחטא – ממצב של שלמות וגילוי, למצב של הסתרה.
ואכן, המילה בגד באה משורש ב.ג.ד – הוא מטשטש ומעלים את המציאות האמתית. בגלל הבגדים לעולם איננו רואים את האדם עצמו, אלא רק את מה שמכסה אותו.
האם זה כל כך נורא? לא בהכרח. ללא הבגדים, איש לא היה מרגיש נוח להיראות בציבור. הבגד אפוא משמש בשני כובעים – הוא גם מסתיר, אבל הסתרה זו מאפשרת לו להתגלות! כך גם אצל הכהנים – ככל מעמדן גבוה יותר, כך יש להם יותר בגדים, יותר הסתרות, כלומר – יותר אפשרות של גילוי. ככה זה אצל היהודים – הפוך על הפוך.
פורים, שיחול בשבוע הבא, הוא חג התחפושות. אנחנו עוטים מסכות ומסתתרים מאחורי ביגוד לא רגיל, כדי לגלות את ה'אני' הפנימי שלנו באותנטיות מלאה. שוב, ההסתרה מאפשרת את ההתגלות.
ולמעשה, כל סיפור המגילה – שכלל לא נזכר בה שם ה' – מלמד על הסתרה גמורה של מה שקיים מעבר, ולכן היא נקראת לא על שם מרדכי אלא על שם 'אסתר' (מלשון הסתר). אבל גם כאן, דווקא ההסתרה מאפשרת לדבר גדול יותר להופיע – כאשר המגילה מגלה את האסתר…
רואים כאן את הפרדוקס היהודי – הבגד הוא בוגד, הלבוש מכסה ומסתיר, ושניהם יחד הם מה שמאפשר לדברים העמוקים ביותר להופיע. ואולי זה המסר של הפרשה ושל פורים: ה' מסתתר בכל ומאחורי הכל – בידיעות על קורונה, בתוצאות הבחירות, בכל עלה ובכל פקק תנועה שאתם עומדים בו. תפקידנו הוא לגלות את ההסתר, לראות דרך הלבושים את התוך הפנימי האינסופי. תחשבו על זה בשופינג הבא…
שבת שלום!
להצטרפות לסוכרייה לשבת:
https://chat.whatsapp.com/H4hGYrecFWn2xSpy6uznl1
