רק לפני כמאה שנה גילתה האנושות את הכוח האטומי. בעבר חשבו שכדי לפעול בעוצמה צריך כמות בהתאם, אבל גילוי הכוח האטומי הוכיח שאפשר להפיק אנרגיה עצומה על ידי כמות מועטת ביותר. אלא שכדי שהדבר יקרה צריך תחילה לבקע אותו – לבטל את מציאותו, ואז הוא חדל מלהיות "יש", ובטלות ההגבלות שחלות עליו בדרך כלל.
אמנם, הכוח האטומי הוא מסוכן – הוא עלול לשמש להרס וחורבן, פעולה המנוגדת לתכלית בריאת העולם. אך אפשר להשתמש בו גם לתועלת. ועוד דבר אפשר ללמוד מכאן – אם כדי להרוס נתן הקב"ה כוח עצום לכמות כל כך קטנה, הרי שכדי לבנות ולהתעלות – על אחת כמה וכמה, שלכל טיפה קטנה של חומר יש יכולת לבנות ולתקן פי כמה.

בפרשתנו, קורח חולק על משה. הוא חושק בכהונה לעצמו, ומשה מזמין אותו למבחן: כל אחד יביא מחתה מלאה קטורת (אבקה ריחנית שמפזרים על גחלים), ונראה מי הנבחר. קורח מקבל את ההצעה, כולם מתייצבים סביב המשכן, והסוף ידוע: אש ירדה אל המחתה של אהרן הכהן, ואילו קורח וכל עדתו נבלעו באדמה.
הדבר רק חיזק את התחושה הקרב העם שהקטורת, אותה מקטירים במשכן מדי בוקר וערב, היא חומר מסוכן. בעבר כבר מתו נדב ואביהוא, בניו של אהרן, לאחר שהביאו למשכן קטורת זרה אשר לא ציוה ה'.

זמן קצר לאחר מותו של קורח ועדתו המשיכו בני ישראל להתלונן. בעקבות זאת תקפה אותם מגפה קשה, ומשה שלח את אהרן עם כף מלאה קטורת ללב המחנה כדי לעצור את המגפה. מעניין: הקטורת הממיתה התגלתה כמביאה חיים, החומר המסוכן הפך לתרופה.
חז"ל רצו ללמוד מכאן שלא החומר הוא המשפיע, אלא מה שעומד מאחוריו. כמו בסיפור הידוע על בתו של חנינא בן דוסא שהדליקה בטעות את נרות השבת עם חומץ במקום בשמן. כשראה את צערה, אמר לה אביה: בתי, אל תדאגי. מי שאמר לשמן שידלק יאמר לחומץ שידלק. וכך היה…

החומר אינו אלא אשליה – אטומים זעירים שמסתובבים מהר מאוד. מה הופך את כוח האטום למועיל או להרסני? השימוש שאנו עושים בו. ממש כמו הקטורת, החומר אינו אלא מכשיר ואמצעי. אבל מה נעשה בו, זה כבר תלוי רק בנו.

שבת שלום!

https://youtu.be/70I6ihs1xoA

להצטרפות לסוכריה לשבת (קבוצה שקטה):
https://chat.whatsapp.com/H4hGYrecFWn2xSpy6uznl1

Print Friendly, PDF & Email