השבוע נסעתי לירושלים,
בערך בשער הגיא ראיתי פקק ענק בצד השני לאורך כמה קילומטרים (!) עמדו משאיות, אוטובוסים ומכוניות והזדחלו לאיטן.
התגובה הראשונה שלי הייתה "וואו, השם, איזה מזל שזה לא בצד שלי…"
אבל אז נזכרתי בנוח.
נח – "איש צדיק תמים היה בדורותיו, את האלוקים התהלך נח".
איזה מילים! איזה בן אדם מיוחד! לא מצאנו ביטויים דומים על דמויות אחרות בעם ישראל, לא על משה רבנו ולא על דוד המלך.
אז אם נח היה כזה צדיק, למה עם ישראל לא נקרא על שמו, "בני נח"? למה הוא לא נחשב אחד מהאבות הקדושים, ולעומת זאת דווקא אברהם אבינו הוא "היהודי הראשון"?
על פי המדרש, נח בנה את התיבה במשך 120 שנה, כדי שכאשר ישאלו אותו מה הוא עושה הוא יספר על המבול המתקרב וכך יגרום לאנשים לתקן את דרכם.
אברהם, לעומת זאת, בחר להתפלל על אנשי סדום. הוא אפילו העז להתעמת עם ה', "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?!"
מסביר ה"תפארת שלמה" מרדומסק זצ"ל, שההבדל ביניהם הוא שנח היה צדיק שהחזיק מעצמו שהוא צדיק…
כלפי חוץ הוא אולי ניסה לדבר עם אנשים ולגרום להם לתקן את דרכם, אבל בתוך תוכו הרגיש התנשאות:
"אני צדיק, אני מיוחד, אני הנבחר…"
אני, אני ואני…
אבל ה' לא אוהב צדיקים כאלה שחושבים שמגיע להם.
הצדיקים האמיתיים יודעים שכל מה שהם השיגו הגיע בזכות רחמים פשוטים של השם, לא מכוחם.
זו הייתה מידתו של אברהם אבינו, "ואנכי עפר ואפר".
הוא האמין שכל מה שיש לו הוא מתנה מה' יתברך.
אם אצל נח הכל היה אני ואני ואני,
אצל אברהם הכל זה השם והשם והשם.
כמו שאומרים בנשמת כל חי, "אילו פינו מלא שירה כים… אין אנו מספיקים להודות לך על אחת מאלף אלפי אלפים ורוב רבי רבבות נסים ונפלאות שעשינו איתנו ועם אבותינו… "
נזכרתי בכל זה בפקק בדרך לירושלים, והבנתי שעלי לשנות תקליט בראש. במקום להרגיש כמה טוב *לי,* כמו נח, הבנתי שעלי לחשוב *עליהם*. אבל מה בדיוק אני יכול לעשות בשבילם, באמצע נהיגה?
ה' שם בתוכי מחשבה והתחלתי להתפלל… "ריבונו של עולם, תעזור ברחמיך הרבים לכל הנהגים והנוסעים בפקק! שלא יפסידו מהאיחור, שלא יכעסו, שתהיה להם סבלנות, שלא ייכנסו ליאוש, שבזכות הייסורים המעצבנים שבטח עוברים עליהם יסורו מעליהם כל מיני דינים וצרות, שיישארו בשמחה… "
פתאום הבנתי שנח ואברהם קיימים גם בתוכי, ואני יכול לבחור בכל רגע מי מהם אני רוצה להיות.
שבת שלום
דרור יהב
להצטרפות לסוכרייה לשבת:
https://chat.whatsapp.com/H4hGYrecFWn2xSpy6uznl1
