הבעל שם טוב אמר לפני הרבה שנים שיהודי "צריך לחיות עם הזמן", רבי שניאור זלמן מלאדי – "בעל התניא" – הסביר שהכוונה היא לחיות עם התורה, לחפש בפרשת השבוע את המסר לחיים. אחרי שבשבוע שעבר קראנו את הפסוק "ותימלא הארץ חמס", וראינו שאונקלוס תרגם לארמית את המילה חמס כ"חטופין" (מלשון 'לחטוף'), רואים עד כמה התורה היא האקטואליה האמיתית, הרבה יותר מכל החדשות… אז בואו נראה מה מצפה לנו בפרשה.
השבוע נקרא על אברהם ושתי נשותיו: שרה, והגר. חז"ל מספרים שהגר המצריה הייתה בתו של פרעה. אחרי שפרעה לקח את שרה שלא כדין, ה' הביא עליו עונשים קשים. על פי המדרש, פרעה התפעל מהניסים שה' עשה לשרה, ושלח את הגר להיות שפחה בביתם של אברהם ושרה כדי ללמוד מדרכם.
כששרה התקשתה להוליד היא הציעה לאברהם לקחת את הגר כאשה שניה, והגר אכן התעברה מיד. אך במקום לומר תודה לה' על הזכות הגדולה, ולזכור את הטובה ששרה עשתה עימה, היא התגאתה עליה: "אני הרבה יותר צדיקה ממנה, שרה לא נפקדה כבר שנים ואילו אני ברגע אחד מביאה לאברהם ילד… זה סימן שאני הרבה יותר טובה".
שרה ניסתה להעמיד אותה על מקומה, ללמד אותה ללכת בענווה ולהכיר תודה, אבל הגר סירבה להקשיב. היא ברחה אל המדבר, שם פגשה מלאך שאמר לה לשוב הביתה ולקבל את הדין של שרה.
המלאך גם אמר לה שיוולד לה בן שיהיה "פרא אדם, ידו בכל ויד כל בו". אכן אין הגדרה מדויקת יותר של ישמעאל, במיוחד אחרי מה שראינו בפרעות תרפ"ט, ברצח משפחת פוגל, בדאע"ש ועכשיו בטבח עוטף עזה – המציאות לצערנו עולה על כל דמיון מעוות וחולני ככל שיהיה.
הגר חזרה אבל עדיין לא הפנימה את המסר, ואחרי שיצחק נולד שרה הביעה דרישה תקיפה לאברהם לגרש את ישמעאל ואת אימו. היא לא תיתן לפרא הזה להרוס לה את הבן! שרה הבינה את מה שאברהם עוד לא הבין – זה או יצחק או ישמעאל, צריך לבחור.
אברהם, איש החסד, לא היה מסוגל לעמוד בזה, איך אפשר לשלוח אשה ובנה אל המדבר? זה לא מסתדר עם הרחמים הגדולים שלו !
מזל שיש את ה' שאמר לו לשמוע בקול שרה, כי המהלך הזה נראה לכאורה אכזרי מועיל לא רק ליצחק אלא גם לטובתם של הגר וישמעאל. שרה מקווה שאולי העונש יגרום להם להבין את חומרת מעשיהם ויביא אותם לשנות את דרכם.
אבל לא, זה לא קורה. הגר נשארת הגר וישמעאל נשאר ישמעאל, האכזריות שלו לא מתעדנת כהוא זה. הוא אמנם יודע להסתיר אותה כשצריך ולרתום במתק שפתיים תומכים שיאמינו לצד שלו, אבל האכזריות ממשיכה לבעבע בתוכו.
התורה מלמדת 'מעשה אבות סימן לבנים,' מה שקרה בעבר יחזור על עצמו בדורות הבאים. והאמת היא שאין דרך אחרת להתמודד עם ישמעאל חוץ מלגרש אותו אל המדבר ולהכות בו בתקווה שמתישהו הוא יבין.
מי שחשב שזו אגדה עתיקה, מגלה שסיפור יצחק וישמעאל פותח את כל מהדורות החדשות בעולם.
גם הפעם אברהם מוכרח לבחור – אסור לו להכנע לצו ליבו הרחום, הוא חייב לגלות בתוכו את הכוחות המוסריים לגרש את ישמעאל, לטובת האנושות כולה. בני יצחק חייבים לחיות בשלום ובבטחה.
שבת שלום
דרור יהב
הצטרפו לקבוצה שלי: סוכרייה לשבת
