מעשה שהיה: בחור אמריקאי שלמד בארץ ביקש לחזור למשפחתו לקראת חג הפסח. הוא הגיע לשדה התעופה ורצה לעלות על הטיסה המיועדת. מטעמי בריאות בשל נשא עימו בלון חמצן שנזקק לו בטיסות בלבד, אך כשראה איש הבטחון שהוא מבקש לעלות למטוס עם בלון חמצן, עיכב בעדו מטעמי בטיחות.
הבחור הראה לו אישור רפואי, המוכיח כי הוא נצרך לבלון החמצן מטעמי בריאות ואף סיפר, שכבר טס באופן זה כמה וכמה פעמים ומעולם לא עיכבו אותו בגין זאת. אולם הטענות לא הועילו לו במאומה. הבחור פנה לעסקנים, ואפילו הגיע לכמה חברי כנסת – אולם גם הם לא הצליחו לעזור במאומה.
הפקיד התעקש שלא לאפשר לבחור לעלות למטוס עם בלון חמצן, ולא עזרו כל ההסברים שהוא חייב זאת בשל מצבו הרפואי. "עם זה אתה לא עולה!"
בסיכומו של עניין הוא גם ציווה לפנות את המזוודות של הבחור, אשר כבר הועלו על המטוס.
הבחור יצא מאוכזב, כשאינו יודע מתי ואיך יסע לביתו שבניו-יורק. בליבו עשה "מי שברך" לאותו אדם נורא, שלא נותן לו לעלול למטוס ומקלקל את המפגש עם הוריו.
בדרך חזרה הביתה במונית, החל הבחור לחוש ייסורים נוראיים בבטנו. הוא נשלח לבדיקה רפואית, שבסיכומה הופנה בדחיפות לבית הרפואה. שם הודיעו לו, כי חייבים לנתחו בדחיפות ולהוציא את התוספתן, ויש חשש ניכר שאם לא יבוצע הניתוח לאלתר – התוספתן עלול להתפוצץ בבטנו ולזהם את האיברים הפנימיים, עד שהוא עלול להגיע לסכנת חיים ממש.
התברר כי מה שנראה כצרה בדמות פקיד עקשן שלא מאפשר לו לחזור בשלום לביתו, היה מה שהציל את חייו. לדברי הרופאים, אילו היה עולה על המטוס, היה יורד ממנו בשקית…
סיפור זה ממחיש היטב עד כמה אין לנו מושג אילו אירועים טובים או רעים עבורנו. מסר בסגנון זה נמצא במרכז הפרשה, כשמשה רבנו עולה להר סיני לאחר חטא העגל ומבקש רחמים על עם ישראל.
ריבונו של עולם מתרצה לבקשה, והיות שמשה מבין שזו עת רצון, הוא ממשיך לבקש בקשה נוספת: *"הראני נא את כבודך".* חכמינו פירשו כי משה ביקש להבין את סדר ההנהגה האלוקית בעולם, מדוע דברים קורים כפי שהם קורים, מדוע צדיק ורע לו ורשע וטוב לו, מהי מערכת השכר והעונש ובאיזה סדר מתנהל העולם.
מדברי הפסוק נראה שתשובתו של ה' למשה שלילית: *"לא תוכל לראות את פני, כי לא יראני האדם וחי".* אלוקים הוא טרנצסנדנטי, מעבר לעולם ולכל תפיסה האנושית, ולכן איש אינו יכול לראות את 'פניו', כלומר את פנימיותו, את דרכי הנהגתו ואת הסדר שבו הוא מנהל את העולם.
תשובתו של ה'. למשה: *"וראית את אחורי, ופני לא יראו".*
לכאורה נראה כאילו זה 'פרס ניחומים' – אולם יש כאן מסר מדהים.
לפעמים שומעים מטוס סילון בשמיים, אך את המטוס עצמו קשה לראות. עם זאת, אפשר להבחין בשובל שהוא משאיר אחריו. וזה בדיוק תוכן התשובה של ה':
את פני, כלומר את הנהגת ה' בזמן אמת (שהרי הפנים פונות קדימה, 'לפנים'), לעולם לא תוכל להבין. זה "גדול עליך", גדול בהרבה מהתפיסה שלנו בעת ההתרחשויות. לכן קשה לנו כל כך להבין למה לעיתים הדברים לא הולכים לפי התוכנית שלנו.
אולם במבט לאחור, "וראית את אחורי", אפשר להתבונן ולראות במצבים שונים – "כן, עכשיו כשאני חושב על כך, שם בדיוק ה' היה איתי. כאן הוא כיוון אותי, כאן נתן דחיפה – ואנכי לא ידעתי…"
רק לאחר האירוע, לפעמים אחרי זמן רב ואולי אפילו אחרי כל החיים, רק אז נוכל להבין את מהלך העניינים כפי שאלוקים תכנן אותו.
לאחר שיצא מבית החולים, נסע הבחור האמריקאי לשדה התעופה וחיפש את איש הבטחון שמנע ממנו לעלות.
הפעם, במקום לקלל, הוא נשא בידיו זר פרחים גדול…
שבת שלום
(ושימו לב לשיר המהמם של גדי ועדן)
אהבתם? הצטרפו כאן לסוכרייה לשבת
