לפני כמה שנים שאל אותי תלמיד אחד שאלה שנחקקה בזכרוני.
הוא שאל: "איך אני יודע מה אלוהים רוצה ממני?"
חשבתי על זה ועניתי לו תשובה שאני רוצה לספר כאן, אבל לפני כן – איך הגעתי אליה. הדברים מבוססים על שיחה של הרב שטיינזלץ ע"ה.
השבוע נקרא את עשרת הדיברות, שאחד מהם הוא האיסור החמור על עבודה זרה: "לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ". אך מה היא בעצם עבודה זרה? האם זו רק הבעיה של הקרבת קורבן לפסל כזה או אחר? קודם כל – כן, אבל עבודה זרה היא משהו הרבה יותר עמוק.
הפסלונים, שנראים לנו היום כדבר פרימיטיבי, בעצם טומנים בחובם רעיון עמוק: שאפשר להתמסר בשלמות לדבר ברור ומוגדר. כשאדם עומד מול מכלול פרטים, הוא עלול להתבלבל: מה הדבר הכי חשוב? במה להתמקד? לכן הוא בוחר פן אחד ונותן לו מעמד מעל כל האחרים. זה יכול להיות דבר גדול, חשוב ואפילו קדוש, אבל הוא מנותק מתוך ההקשר שלו, פרט בודד מתוך מכלול.
היהדות לעומת זאת באה בדרישה מאוד גדולה אל האדם: האל הוא אינסוף הכולל בתוכו מכלול שלם, גם של דברים שנראים סותרים זה את זה. וברגע שמנתקים מתוכו את אחד הפרטים מהמכלול, הוא נעשה עבודה זרה. יש בתנ"ך דבר מוזר מאוד: עגל הזהב נחשב לחטא חמור ביותר, אבל בחזון המרכבה של יחזקאל העגל מופיע כאחת החיות שנושאות את מרכבת הקודש שעליה רוכב אלוהים. אז עגל זה טוב או לא? כשאתה לוקח את העגל ועושה ממנו אליל זו עבודה זרה, כשהוא בתוך המכלול הוא שיא הקדושה.
תורת ה' היא דבר מורכב, לכן נאמר בתהלים "משפטי ה' אמת, צדקו יחדיו". רק כשהם יחדיו הם צודקים. "ואהבת לרעך כמוך" מול "מות יומת", "ואהבתם את הגר" לצד "לא תחיה כל נשמה". איזה מהם נכון? בתוך המכלול שניהם נכונים, לשניהם יש מקום, וזה מבלבל וקשה לחיות כך. הדרישה היא כמעט בלתי אפשרית, ולכן כל כך קשה להיות יהודי. זו בעצם דרישה להחזיק במקל משני קצותיו, לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה וגם לרקוד על שתי חתונות – והכול בעת ובעונה אחת.
לוחות הברית נכתבו באצבע אלוקים, אבל הם מאבדים את קדושתם, מתי? אחרי שמשה שובר אותם, ברגע שהם נפרדים וכבר לא כוללים את כל הדיברות ביחד, הם כבר לא לוחות הברית אלא אבנים שבורות.
זה דורש כמובן זהירות גדולה. כי תמיד יש דברים חשובים ודחופים שצריך להתמסר אליהם – תורה, ארץ ישראל, חסד, דמוקרטיה. חז"ל אומרים "כל האומר 'אין לי אלא תורה', גם תורה אין לו", וזה נכון גם לגבי ארץ ישראל ואפילו לגבי דמוקרטיה, אם זה הערך הבודד שאתה מבליט, יכול להיות שהפכת אותו לאליל. החוכמה האלוקית נמצאת במכלול, ביכולת להכיל את הסתירות ביחד, ומהן לברוא עולם.
אז מה עניתי לו לשאלה מה אלוהים רוצה ממני? שזו לא השאלה הנכונה. השאלה צריכה להיות "מה אלוהים רוצה ממני עכשיו", וזה עושה את כל ההבדל.
שבת שלום
דרור יהב
הצטרפו לקבוצה שלי
