שמעתם על ספר שעולה באמזון 35 אלף דולר? ובכן, שמעו סיפור:
בשנת 2002 הופיע בארה"ב ספר שטילטל את העולם היהודי בשם Making of a godol, ובעברית: "עשייתו של גדול", מאת הרב נתן קמניצקי.
הספר הוא מעין ביוגרפיה של אביו, שהיה רב חשוב כשלעצמו, אך זו תופסת מקום מצומצם למדי. עיקר הספר הוא הערות השוליים הרבות, שבהן הוא עוסק בסוגיות היסטוריות רבות שחלקן לא ממש קשורות.
בדרך כלל ספרי ביוגרפיה תורניים נראים די דומה – תולדות חייו של הצדיק, שקידתו מילדות, סיפורי מופת, רגישות מופלגת בין אדם לחברו וכו' וכו'. לא פעם זו ספרות פלקטית, שמתארת מציאות אידיאלית על אנשים מושלמים ללא רבב, שכל יומם מושקע רק בלימוד התורה ובמעשים טובים.
והנה, מבחינה זו הספר של קמניצקי יוצא דופן: כשתיאר את גדולי ישראל להיסס לפרט אודות הקשיים שאיתם התמודדו, חולשות מסוימות ואפילו פתיחות לעולם החול. למשל, קמניצקי מוכיח שרבים מהם היו בקיאים בספרות ההשכלה – הרב אהרן קוטלר, מייסד ישיבת לייקווד בארה"ב ותלמיד חכם עצום, אהב לקרוא ספרות רוסית, ואפילו ידע לצטט את פושקין. רב אחר ידע לנתח את ההבדל בין פרויד ורבי ישראל מסלנט, ואחרים הכירו ספרות פילוסופית ואפילו קומוניסטית. ברוב 'חוצפתו' העז לכתוב שכמה רבנים חשובים שיחקו בייסבול בילדותם…
בציבור החרדי, זהו מעשה שלא ייעשה. ואכן, עד מהרה קראו מודעות גדולות להחרים את הספר, וטענו שהוא מהווה זלזול והוצאת שם רע על אותם רבנים המתוארים בו. קמניצקי הסכים לגנוז את הספר ופרסם מהדורה 'מתוקנת', ואילו המהדורה המקורית הפכה לנדירה ביותר ועולה כיום 35 אלף דולר באמזון.
מבקרי הספר טענו שאם יוודע לציבור הרחב שאותם גדולי ישראל עסקו בתרבות החול ואף למדו באוניברסיטה, הם יבקשו לעשות זאת גם, והדבר עלול לפגוע קשות באורח החיים החרדי. האם האמת יכולה לאיים על עבודת השם? התורה עונה על כך בעצמה.
בפרשת השבוע יוסף נמכר לעבד במצרים. הוא עולה לגדולה בבית פוטיפר, ובהיותו צעיר יפה תואר מנסה אשת פוטיפר לפתות אותו. פעם אחר פעם יוסף מתגבר על יצרו ועומד מולה כמו חומה בצורה, "ויהי כדברה אל יוסף יום יום, ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה". הוא מגלה כושר מוסרי עמוק: "ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוהים?"
והנה, מגיע יום שבו הם נמצאים לבד, "ויבוא הביתה לעשות מלאכתו, ואין איש מאנשי הבית שם בבית". אשת פוטיפר מנצלת את הסיטואציה ומתנפלת עליו, "ותתפשהו בבגדו לאמור: שכבה עמי". יוסף הקדוש נמלט בעור שיניו וניצל מציפורניה ממש ברגע האחרון, "ויעזוב בגדו בידה וינס ויצא החוצה".
או אז אשת פוטיפר מעלילה עליו כי ניסה לאנוס אותה, יוסף מושלך לכלא ויושב במאסר. יוסף, שנכלא על לא עוול בידו, זוכה לכינוי "יוסף הצדיק".
עד כאן הסיפור כפי שרגילים לספר אותו.
אולם האם זו האפשרות היחידה? בקריאה צמודה מתגלה כי יש דרך נוספת להבין אותו.
ראשית, מה פירוש "ויעזוב בגדו בידה"? האם אשת פוטיפר הצליחה לקרוע את בגדיו של יוסף, צעיר בשיא כוחו שיכל להתנגד לה די בקלות? או שמא יתכן שהוא פשוט הסיר אותם בעצמו? בכל זאת, נער בן 18-17 שנמצא בסיטואציה קרובה עם אשה נאה שרוצה בו.
כבר חז"ל זיהו שיוסף לא היה חף ממחשבות בלתי טהורות, ונראה שהוא היה קרוב מאוד להיענות לחיזוריה, אלמלא אותה התגברות פתאומית. רבי יוחנן הבין מהכתובים כי "שניהם לדבר עבירה נתכוונו", והחכמים רב ושמואל נחלקו בשאלה מה בדיוק הייתה אותה מלאכה שיוסף נדרש לבצע באותו יום בבית: "חד אמר לעשות מלאכתו ממש, וחד אמר לעשות צרכיו [לשמש עימה]".
בעולם התורני מקובל לראות ביוסף דמות מופת, נקי ממחשבות לא קדושות, אידיאל של מי שנמצא בכל רגע בספרה גבוהה ובלתי מושגת לנו, האנשים הפשוטים. יתכן, אך יש בדרך ההסתכלות הזאת גם הפסד גדול.
נכון, אין עניין לתאר עניינים אישיים מחייהם של אנשים דגולים או להקטין אותם. גם לאחר מותם הם זכאים לפרטיות, והעובדה שחיים בינינו גם צדיקי אמת חשובה מאוד.
אולם האדרת דמותם והפיכתם לקדושי עליון חסרי יצרים מאז ומעולם גורמת לכך שהם מפסיקים להיות דמויות חינוכיות.
אם הרב פשוט נולד כזה קדוש וצדיק, כנראה שזו גזירת גורל, לא? איזה סיכוי יש למי שחובב מונדיאל ונשים יפות להתעלות ולהיות כמוהו?
חינוכי יותר יהיה לדעת – במינון המתאים והמידתי – את הקשיים האמתיים שאיתם התמודדו, כיצד התחילו רחוקים, עברו תקופות קשות – ויצאו מהן. איך גילו בעצמם כוחות נפש עצומים והפכו למי שהם.
יוסף שמעולם לא נדרש להתמודד עם יצריו, לא יכול להיות מודל אמיתי לחיקוי. אך מי שמבין שיוסף כמעט נפל פעם אחר פעם – יכול להתחיל לטפס לשם בעצמו.
שבת שלום
דרור יהב
נהניתם? הצטרפו לסוכרייה לשבת
