כשיעקב בורח מעשיו אחיו שמנסה להרוג אותו, הוא חולם חלום. ובחלומו הוא רואה סולם ומלאכי אלוהים "עולים ויורדים בו".
פרשנים רבים ניסו לענות על השאלה הבאה: לכאורה המלאכים נמצאים בשמיים, למעלה. אם כן, הם היו צריכים קודם לרדת ואז לעלות. והנה בחלומו של יעקב הם קודם כל עולים ואחר כך יורדים, למה?

ננסה גם אנחנו לענות לשאלה זו, בין היתר באמצעות "פרדוקס סטוקדייל".
אדמירל ג'ים סטוקדייל היה הקצין הבכיר ביותר שנפל בשבי במהלך מלחמת ויטנאם. הוא היה עצור במחנה שבויים שכונה "הילטון האנוי" בתנאים קשים ביותר במשך שמונה שנים – 1973-1965.
הוא עונה יותר מעשרים פעם, וחי במשך כל המלחמה בלי שום זכויות, ללא תאריך שחרור ובלא שום ודאות אם ישרוד ויראה שוב את משפחתו. בכל זאת הוא נטל על עצמו את נטל הפיקוד, עשה כל מה שיכול היה כדי לעזור לשבויים אחרים לעבור את תקופת השבי בלי להישבר, ואף המציא מערכת תקשורת פנימית בין האסירים, שהתבססה על צופן נקישות מורכב ביותר.
מה עזר לו להחזיק מעמד במשך כל כך הרבה שנים, כשהוא אינו יודע כיצד הסיפור שלו יסתיים?
כשנשאל מי היו אלה שלא הצליחו לשרוד את התקופה הקשה בשבי, ענה: האופטימיים. אלה שאמרו 'נהיה בבית לפני חג המולד', ואז 'נהיה בבית לפני פסחא', ואז 'נהיה בבית ביום העצמאות'. כשכל אחד מהמועדים האלה הגיעו והם נשארו בשבי, הם מתו משברון לב.
"זה היה לקח חשוב מאוד", הסביר, "לעולם אין לבלבל בין האמונה – שאותה אסור לך לאבד – שאתה תנצח בסוף, לבין המשמעת הדרושה כדי להתייצב מול העובדות המרות".
זהו "הפרדוקס של סטוקדייל": להאמין עד הסוף שתצא מזה, אך לרגע לא לפתח אופטימיות שמתעלמת מן המציאות הקשה, ולהחזיק את שתי התובנות הללו בו זמנית.

גם המלאכים בחלום של יעקב מרמזים על התמודדות עם קשיים בחיים. ראשית תמיד באה העלייה – מצב חיובי שבו הדברים הולכים כשורה, ונראה שיש עתיד טוב. זה יכול להיות זוגיות חדשה, עסק חדש שמצליח, התמודדות צבאית או החיים בכלל. אולם אז תמיד יגיעו ירידה, משבר, קושי, בדרגה כזו או אחרת. הירידה שבאה אחרי העלייה עלולה לשבור אותנו, ולכן ההתמודדות עם המשבר צריכה לכלול את שתי הנקודות של סטוקדייל: אמונה בלתי-מתפשרת שהדברים ישתנו, ולצידה הכרה בלתי-מתפשרת בכך שאנחנו עתידים לסבול, לשלם מחיר, ושאין לאן לברוח. זהו פרדוקס, אך פרדוקס שמציל נפשות רבות.

חלום יעקב מלמד גם שהחיים אינם תמיד צבועים בוורוד. הם מזמנים עליות וירידות, והנטייה לחשוב רק על העליות ולהתעלם מהירידות הצפויות שבוודאי יבואו עלולה להיות הרסנית. דווקא הזמן של העליות הוא התקופה שבה צריך להתכונן לירידה, ולהכין את עצמך לכך שכשהדברים ישתבשו – והם אכן ישתבשו מתישהו – תמצא את עצמך ערוך ומוכן, לכל הפחות ברמה המנטלית.
ואחרי כל זה, חשוב לזכור תמיד את החלק הראשון – שהעלייה בוא תבוא, וש"גם בשעות החשוכות של הלילה, תמיד יהיה כוכב קטן שיאיר לך". התורה מלמדת שלהיסטוריה יש כיוון אחד, אל הגאולה השלמה שתבוא בעזרת השם תיכף ומיד ממש.

שבת שלום
דרור יהב

אהבתם? הצטרפו לקבוצה שלי

 

Print Friendly, PDF & Email