לפני 114 שנה, בשנת 1906 קרתה טרגדיה בעולם המדע: לודוויג בולצמן, מדען עיתונאי ידוע, נטל את חייו בחדרו בבית מלון קטן. הוא סבל מבעיות נפשיות קשות, שהוחמרו מאוד בעקבות השמצות ונידויים שספג בגלל רעיון שהאמין בו בדבקות – שהחומר בנוי מאטומים. דבר שנראה כל כך ברור בימינו היה מקור למחלוקות קשות, ומי שהאמין בו אז נחשב להזוי, מדומיין ופשוט משוגע.
הבעיה עם האטומים היא, כמובן, שהם אינם נראים לעין. קשה היה להאמין שהם קיימים בטרם פותחו מכשירי מדידה מתאימים. זוהי רק דוגמה אחת מבין רבות לרעיונות שנראו הזויים בהתחלה, עד שהפכו בטבעיות לנחלת האנושות.
השבת שלפני ט' באב נקראת שבת חזון. חסידים הסבירו שאין זה רק בגלל המילים הפותחות את ההפטרה, "חזון ישעיה", אלא גם בגלל שבשבת זו אפשר לראות ולדמיין את החזון המלא של שלמות עם ישראל בארצו.
אך יש עוד מילה שבאה מאותו שורש – מחזה, הצגה. שבת חזון היא ההזדמנות להתבונן בכך שהמציאות כולה אינה אלא אשלייה. כמו האטומים, שאיננו רואים אך יודעים שהם קיימים, ישנה תשתית שלמה שעומדת מאחורי הגשמיות שלפנינו. לא שאפשר לזלזל בה, אך צריך לזכור שזוהי בסך הכל "הצגה" שמסתירה את האמת.
תשעה באב אינו רק יום של אבלות על בית שחרב אלא על מציאות שלמה שאיננו מכירים. על ידי הצום והאבל אנחנו מזכירים לעצמנו שלמרות שביום-יום איננו מרגישים את החיסרון, בכל זאת איננו שוכחים שהוא קיים.
שיא האשליה הוא שאנחנו חיים בפירוד, בעוד שהתורה, ובעקבותיה רבותינו שבכל הדורות, חזרו ולימדו אותנו שאין זו האמת. האמת היא שאנו אחד. הדברים רמוזים בפרשה, שנפתחת במילים "אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל", ומסביר רבי יצחק מאיר מגור (ליקוטי רי"מ) שמשה דיבר אל כל ישראל, כלומר אל כל הדורות שיבואו ולכל אחד ואחד מאיתנו. ומה המסר? שצריך האדם לעשות את עצמו בטל לכלל להבין שהוא אמנם עולם שלם, אך בו זמנית הוא רק חלק מ-
אטומים בלתי נראים מחברים אותנו, ואטומים בלתי נראים יחברו אותנו.
שנזכה.
שבת שלום
להצטרפות לסוכרייה לשבת:
https://chat.whatsapp.com/H4hGYrecFWn2xSpy6uznl1
