אדם וצ'ארלס טראסק, שני אחים בעמק סלינה, קליפורניה, הם הגיבורים של ספר המופת "קדמת עדן" מאת ג'ון סטיינבק (זוכה פרס נובל).
אחת הדמויות הראשיות בספר היא לי, משרת סיני חצי-פילוסוף, שמספר כי קרא פעם בתנ"ך את סיפור קין והבל אולם הוטרד מאוד מפסוק אחד.
לפני שקין רצח את הבל, ה' שאל אותו מדוע נפלו פניו. הוא ממשיך ואומר: "הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ". (בכוונה לא פיסקתי את הפסוק, כי פירושו תלוי באופן שבו קוראים אותו).
המשרת לי טען שהתרגומים של התנ"ך לאנגלית לא הבינו את הפסוק בצורה נכונה. בגרסה אחת נאמר And thou shall rule over him, כלומר – הבטחה שתוכל להתגבר על החטא, ושכך אכן יהיה. בתרגום אחר נאמר Do thou rule over him, בציווי – מוטלת עליך חובה להתגבר על החטא, מתוך ציות מוחלט.
יחד עם עוד ארבעה חכמים סיניים (הצעיר שבהם בן 90), מחליט לי לברר את פשר המילה המקורית. הם שוכרים רב ומתחילים ללמוד עברית, ורק כעבור שנתיים מרגישים מוכנים לשוב ולבדוק את הפסוק. או אז מתברר להם שהמילה "תמשול" בעברית איננה הבטחה ואף לא ציווי – המילה "תמשול" משאירה את הבחירה החופשית בידיו של האדם.
בזמן ששתי הגרסאות האנגליות הן דטרמניסטיות, הטקסט המקורי בעברית משאיר חלון פתוח של בחירה. תוכל להתגבר על החטא, אך תוכל גם להיכנע לו. בידך הדבר.
אין זה מקרי – חופש הבחירה עומד בשורש התנ"ך, והוא אולי הערך החשוב ביותר של היהדות.
כך למשל בתחילת הפרשה מסופר על אדם וחווה שמוצבים בגן עדן, מוקפים עצי פרי, ורק מעץ אחד – עץ הדעת – אסור להם לאכול. אם ה' רצה שלא יאכלו ממנו, מדוע בכלל ברא אותו? שוב רואים את רעיון הבחירה החופשית: האדם הגיע לעולם הזה על כל פיתוייו, קשייו ואתגריו, ועליו מוטלת האחריות למשול בחטא ולבחור בטוב.
הרעיון מופיע שוב בצורה מפורשת יותר בסוף התורה, בפרשיות האחרונות של ספר דברים: "הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה -וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים".
ונסיים בדבריו של הרמב"ם על חשיבות הבחירה: "אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טיפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע – אין הדבר כן. אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי (קמצן) או שוע (פזרן), וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה… ודבר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצוה, שנאמר: "ראה נתתי לפניך היום את החיים"… כלומר שהרשות בידכם, וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה – בין טובים בין רעים" (הלכות תשובה).
שבת שלום
דרור יהב
אתם מוזמנים לקבל מדי יום שישי סוכרייה על הפרשה, בקבוצה שקטה של סוכרייה לשבת.
