שני אחים תאומים נולדים: יעקב ועשו. עשו הבכור – איש אכזר, שופך דמים, גס רוח. יעקב הצעיר – איש תם, יושב אוהלים. יצחק אוהב את עשו, ורבקה את יעקב. אפשר להבין את רבקה, אבל מה לגבי יצחק? אמנם הוא עיור, וכנראה שעשיו הצליח להסתיר ממנו את מעשיו, אך התורה אומרת במפורש שעשו עשה דברים שלא היו לרוחו: נשא נשים שעבדו עבודה זרה, דיבר להורים בחוסר כבוד.
נראה שהתשובה נעוצה בכך שיצחק ראה את השורש העמוק של בנו הבכור. אמנם, כלפי חוץ עשו הוא פרא אדם, אך בתוך תוכו שוכנת נשמה גבוהה, שמחפשת מזור למכאוביה ורוצה להגביה עוף ולשוב אל מקורה. יצחק הוא עיוור אבל רואה יותר מכולם, הוא רואה את הפנימיות ולא את החיצוניות.
ובכל זאת, בסופו של דבר, הבן שנבחר להמשיך את השושלת הוא יעקב. כי עשיו אולי גבוה ממנו בשורש נשמתו, אבל זה לא מספיק. העולם הזה נמדד ביכולת להוריד את הדברים הרוחניים אל החיים הגשמיים. זהו סוד שרק יעקב ובניו יודעים, וממשיכים אותו בכל דור ודור, גם כשזרעו של עשו מנסה לכלותנו. ובסופו של דבר גם עשו יכיר בכוחו של יעקב, "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו – והיתה לה' המלוכה".
אתם מוזמנים לשתף ! אנא ציינו הפנייה לאתר: pashut-yahadut.co.il
