בפוסט הקודם דיברתי על השאלה "מדוע ללמוד תורה".

הפעם ברצוני להתייחס לנושא חשוב לא פחות – הבעיות שבהם נתקלים כשמתחילים ללמוד תורה.

הבעיה הראשונה היא שיש ים של חומר ואין לנו מושג מאיפה להתחיל. אני זוכר ימים שבהם הייתי מגיע לבית המדרש עם שעה פנויה ורצון עז ללמוד, נעמדתי ליד ארונית הספרים בהתלבטות איומה: איזה ספר לקחת? אולי ללמוד גמרא? או פרשת השבוע? ומה עם משהו ללב, כמו חסידות? או איזה ספר מוסר טוב שיתקן אותי סוף סוף? הייתי עומד שעות ליד המדף, עד שבסוף הייתי מתיישב מיואש בבושת פנים עם הספר שהכי לא רציתי ללמוד…

הרצון להספיק הכל וללמוד קצת מכל דבר משאיר אותנו בלי שום התקדמות. תמיד אהבתי לשבת בבית הכנסת ליד ארון הספרים הכי מעניין, וכך במהלך ה'הפסקות' בתפילה הייתי מעיין כל פעם בספר אחר. באופי שלי אני אוהב להתחדש כל הזמן וכך זכיתי להכיר מגוון רחב של ספרים מיוחדים ושונים שאחרת כנראה לא הייתי מגיע אליהם, אבל היה בכך גם חיסרון גדול, כי בשום ספר לא באמת התקדמתי… אם כן, עלינו למצוא שילוב שיאזן בין קביעות שמאפשרת לנו התקדמות ואפילו "נצחונות" קטנים, כמו שאוהבים הקוא'צרים לומר, לצד רוחב יריעה שיביא לנו שמחה אבל לא יקדם אותנו בהכרח.

הבעיה השניה היא שלא תמיד ברור לנו מה הסדר הנכון שרצוי להתחיל בו. מצד אחד, חשוב ללמוד חומש. וגם תנ"ך. והלכה זה ממש חשוב. ומה עם גמרא? ורמב"ם. וחסידות – רבנו, חב"ד, בעל הסולם. וגם הלכות לשון הרע, שבת, כשרות. אגדות חז"ל. ושמעתי שהכוזרי ממש חשוב. ודף יומי, ומשניות. אפשר להשתגע. איך נדע מה קודם למה?

בעיה שלישית ואחרונה (יש עוד, אני מרחם עליכם לעת עתה…) היא כמובן הקושי בהבנה. יש "חומרים" שמתאימים למתחילים ויש כאלה שמתאימים פחות, וצריך לדעת היטב האם מה שאנחנו רוצים ללמוד מתאים לרמה שלנו. לפעמים מגיעים לישיבה בה אני מלמד בחורים חדשים שזה עתה התחילו להתחזק ואין להם רקע קודם בשום דבר, אבל הם רוצים ללמוד קבלה וכתבי האר"י (חומר למתקדמים…)

בדרך כלל אני מפנה אותם לשיעורים המיועדים למתחילים ממש, אבל הנסיון מוכיח שהדבר הכי מומלץ הוא לארגן להם חברותא צמודה שאיתה יוכלו ללמוד בקצב שלהם, תוך מענה לשאלות שמטרידות אותם. השבוע למשל למדתי עם חבר מתחזק הלכות שבת (מתוך "פניני הלכה"). הגענו להלכה שלא מפרישים תרומות ומעשרות בשבת, לא בדיוק הסוגייה הכי רלוונטית בשבילו, אבל מכאן התחלנו להתפזר באופן אסוציאטיבי: מה זה בכלל תרומות ומעשרות, איך מפרישים אותם, מתי צריך. ואז הגענו גם לשאלות כמו איך מחממים על פלטה, איך נותנים מתנה בשבת, מה זה קניין ועוד. האסוציאטיביות הזו תרמה מאוד לדיון כי זה בדיוק מה שעניין אותו וכך יכולנו ללמוד הרבה מהמקום שבו הוא נמצא.

כמענה לשאלות הללו פיתחתי עם הזמן את "שיטת 5 האצבעות" ללימוד תורה, שמאפשר למתחילים לקבוע להם סדר לימוד פשוט, ברור ומודולרי כבר מהיום הראשון. רוצים לקרוא עוד?

(בתמונה: שיעור בבית חב"ד קטמנדו – נפאל)

Print Friendly, PDF & Email